Another Brick in the Blog

לפעמים דברים פשוט הולכים ודועכים. אתה מבין? זה מין קטע כזה, שהזמן פשוט גורם לו לקרות... ואז, אחרי כמה זמן, כשאני משלימה עם זה ש"זהו, כנראה זה אבוד", אתה בא, וכמו רוח סערה משנה את זה.

עוד פעם איזה משפט יפה, עוד איזה SMS ו-הופ! שוב הצלחת לערער אותי. שוב...

לא לימדו אותך שמכים בברזל בעודו חם?! אז או שתכה, או שתלך- אבל אתה לא יכול בכל פעם לחמם אותו ואז ללכת! זה פשוט לא עובד ככה! גם אם אני מנסה להישאר אדישה כלפי המצב זה ממש קשה לי. כמעט בלתי נשלט, אפילו. אתה לא מבין שהרגשות שלי הם לא משחק?! ולך אין שום זכות להתעסק בהם ככה.

זהו. הגיע הזמן שתחליט: כן-כן, לא-לא.

זה או זה או זה.

אין יותר באמצע. 

שלך,

(או שלא)

אני.