לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Another Brick in the Blog


על דברים שאני צריכה להגיד בפרצוף, אבל לא יכולה...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

תראו אותי...


רק תסתכל.

תרים את הראש שלך ותסתכל עליי. כן, אתה.

תראה אותי- פתאום אני לא מה שהייתי כשהכרנו.

כשקראתי את הויכוח שהיה לנו כעסתי. כעסתי עלייך, אבל יותר מכל כעסתי על עצמי. לא האמנתי שהתנהגתי ככה. אבל אתה יודע מה? זה פשוט הוכיח לי שעכשיו, אני לא ארשה לאף אחד להתייחס אליי ככה, ואני לא ארשה לעצמי להתייחס אליי ככה.

אני מסתכלת על תמונות מהתקופה שהיינו יחד. מה"שיא" (כביכול) של הקשר. כשנראיתי כמו שרצית. באמת נראיתי טוב (ואני זוכרת גם ממחמאות שקיבלתי מכל מיני אנשים מסביב). אבל תן לי לגלות לך משהו- נראיתי הרבה יותר טוב אחרי זה. כי נראיתי חופשייה, נראיתי קורנת ויותר מזה- נראיתי מאושרת. מה שאתה לא הצלחת לגרום לי להרגיש באמת במהלך הקשר.

תראה אותי עכשיו, גם אחרי שעליתי כמעט 10 קילו מאז שהיינו יחד (והגעתי למשקל תקין...), עדיין רצית אותי בחזרה. תאמין לי שהיה לי קשה אחרי שנפרדנו, ועדיין כואב לי על זה לפעמים, אבל משהו השתנה בי מאז... זאת הייתי כנראה סוג של טירונות- עברתי הרבה חרא במכה אחת, כדי להתחשל. ובמבט לאחור זה עבד, מסתבר.

מאז הרמתי את הראש, למדתי להיישיר מבט ולהסתכל לאנשים בעיניים, צברתי קצת ביטחון עצמי ונתתי הרבה ביטויים לכמה כישרונות שיש לי. גיליתי שאני יכולה להתחבר לאנשים במהירות הבזק (טפו טפו טפו), מה שלא יכולתי לעשות כשהיינו יחד, כי היית כל כך ביישן. היום, לא משנה איפה יזרקו אותי ועם איזו אוכלוסייה- אני אסתדר. קיבלתי עוד בשורה היום, והבנתי שכשאני משקיעה, אני יכולה להצליח גם יותר מבנים, בתפקיד שמיועד להם מלכתחילה. 

מעכשיו, אני זאת שקובעת את הכללים. ויש לי כלל חדש לספר לך עליו- אני מנתקת אותך מהחיים שלי. מעכשיו. היית חלק חשוב וגדול מהם, אבל כבר אין לך חלק בהם. אין לך זכות להיות חלק מהם יותר. הפלת אותי, אבל קמתי לבדי על הרגליים שוב. עיכבת אותי כשהלכתי, אז למדתי לרוץ בעצמי. ואתה יודע מה? אני רק הולכת ומשתפרת...

מצאתי חברות מדהימות, שהשקשר איתן הוא מעל ומעבר לכל דבר שהיה לי בחיים. יש לי את כל מה שאני צריכה, ואני מאושרת עם זה. (זה לא אומר שאני מפסיקה לשאוף ליותר, כן? )

כשהייתי איתך הייתי סמרטוט, במלוא מובן המילה. מסתבר שרק לאחרונה התחלתי להתגבר עלייך. רוצה לשמוע משהו מצחיק? למדתי אפילו לפלרטט ולעשות עיניים (ולא אחת זה עזר לי..:) )... אני מתלבשת כמו שאני רוצה, אוכלת מה שאני רוצה (וכמה שאני רוצה), ועושה רק מה שעושה\יעשה לי טוב.

אולי זה היה טוב לצאת איתך, למרות כל הצלקות שזה השאיר הבי...

תראה מה יצא מזה בסוף..:)

 

פשוט תשמור ממני מרחק עכשיו, כי להתקרב שוב אני לא אעז לתת לך. לא עוד.

 

(כבר לא) שלך,

אני :)

 


וזה סתם כי זה חמוד....:)

נכתב על ידי בת-אדם בהתהוות , 23/11/2006 17:20   בקטגוריות מכתב שלא יישלח..., אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בת-אדם בהתהוות ב-1/12/2006 20:45



כינוי:  בת-אדם בהתהוות

בת: 37

ICQ: 319380758 




קוראים אותי
5,547
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבת-אדם בהתהוות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת-אדם בהתהוות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)