חיפוש מסויים בגוגל הייתי פשוט חייבת להראות. למה אנשים מחפשים כלא 6 זו שאלה אחת, אבל למה הם מגיעים אליי זאת שאלה עוד יותר מעניינת!

[לפחות החיפוש הזה קצת יותר לעניין...]

ולסיום, בדיחה מהיותר מוצלחות ששמעתי לאחרונה:

אחד מילואימניק ישראלי ממוצע, נמצא בדרך לבסיס שלו.
פתאום באמצע הדרך רואה גמל.
מסתכל המילואימניק על הגמל ואומר לו; בוא, אני אקח אותך לבסיס נאכיל אותך, אתה נראה ממש רע.
הגמל הולך עם המילואימניק.
מגיעים לש"ג..
הש"ג יוצא אל המילואימניק אומר לו:
"תגיד אתה משוגע? נפל לך בורג? מה אתה רוצה להכניס לי גמל לבסיס? לך, לך הביתה! תחזור מחר, ובלי הגמל הזה שלך!"
טוב, מה יש לו לעשות. המילואימניק הולך..
מגיע מחר בבוקר, שם על הגמל שמיכה חושב אולי הש"ג לא ישים לב.
מתקרב לשער - במקרה, אותו הש"ג שוב בשמירה - והוא  אומר למילואימניק:
"תגיד, מה אתה חושב, אני עיוור? אני טיפש? שמת שמיכה על הגמל חשבת לעבוד עליי? לך, לך הביתה, תחזור מחר, ובלי הגמל הזה שלך!"
והמילואימניק? הולך הביתה, אין לו הרבה ברירות.. 
רוצה הגורל והוא נתקל בבדואי. ההוא מזמין אותו לתה, ארוחת ערב, פיתות טריות וכאלה..
לפתע למילואימניק יש רעיון, והוא שואל את הבדואי: "אני יכול לקחת פיתה אחת?"
וההוא עונה לו: "כן, בטח, תפאדל, שיהיה לך לבריאות" (במבטא ערבי)
המילואימניק לוקח את הפיתה והולך הביתה..
בבוקר הוא קם, מגיע לבסיס עם הגמל, וממש לפני השער הוא שם את הפיתה על האוזן של הגמל.
ב-מ-ק-ר-ה, שוב אותו ש"ג בשמירה, נדפק הבחור..
הש"ג אומר לו: "תגיד, אתה על סמים? דפקו לך את הראש? אתה חושב תשים פיתה על האוזן של הגמל שלך, אני לא אראה שזה גמל?"
והמילואימניק עונה לו, בקול כועס:
"תקשיב, יא צ'ונג, אתה לא תגיד לי מה לשים בפיתה שלי!"

ש: איזה צבע מתחיל ב-ו' ומסתיים ב-ה'?

ת: ורוד, כאילו דהה!

באיזו זכות את הורסת חיים

ומפנה אצבעות מאשימות?

באיזו זכות את לוחצת עוד ועוד

עד שכבר לא נשארות חתיכות לאסוף?

מי נתן לך את הכוח

לשפוט רגשות?

ומה גורם לך לחשוב

שאעמוד מהצד ואשתוק?

אחרי תלאות רבות (תשאלו את י. השותפה השפוייה), תלונות רבות (תשאלו אתהאוניברסיטה), וכאבי ראש ואזניים (תשאלו את השכנים), הגעתי למסקנה - הסלון חייב להכבש!
בימים האחרונים התחלתי בצדעים ראשונים להכנת השטח; נתקלתי בהתנגדות עזה מצד הכוחות העויינים, אבל היא הייתה צפוייה.
אני וי. השפויה, הזזנו מעט את הרהיטים (כל השניים וחצי שיש לנו), וארגנו מחדש את הסלון. השעה הייתה חצי שעה אחר חצות, אבל אנחנו נהננו.
י. הלכה לישון. אני על המחשב. מ. מגיעה הביתה.
הרעשים שבאו מכיוון הסלון היו חשודים ביותר.
בשעה 2:00 יוצאת החתולה האמיצה לבדוק את השטח.
כצפוי, מ. המשוגעת הזיזה את הרהיטים חזרה למיקומם המקורי.
[אחלה בחורה, תשמעו, מי עוד יטרח להזיז בכוחות עצמו שתי ספות כבדות, באמצע הלילה?]

לא התעקשתי על מיקום הרהיטים [וגם הגב שלי כאב, והציפורן נשברה, והמורה, הכלב אכל לי את הזנב!]
אבל לא וויתרתי עדיין על המלחמה.
היא נצחה במערכה, אבל הקרב עוד לא אבוד [זה לא מה שכל הגיבורים האלה בסרטי האקשן אומרים?].
הטובים לטייס, הטובות לקרב [או משהו כזה]
טוב, דיי עם הקלישאות. לעבודה!

החתולה לוקחת איתה ציוד חיוני [מנורה, ספר] ויוצאת לשטח המפורז [הסלון].
על אפה, על חמתה ועל הבייציות המסורסות של מ. שכבתי על הספה בסלון והתעמקתי בקריאה של הספר.
הואזנייים שלי מחו בכל תוקף כנגד הישארותי בשטח האוייב, רמות הדציבלים הצרפתיים אליהם הגיעה מוסיקה שלה עשו שמות בעור התוף שלי, אבל החתולה הזאת לא מוותרת בקלות!

באמצע המבצע נתקלו כוחותינו במכשול קל [הספר נגמר], רק תושייה של בעלת הזנב הצילה את הקרב מלהיות אבוד [הבאתי עוד ספר].
המוזיקה של מ. הורידה ווליום. הדלת לחדרה נטרקה.
יוריקה! ניצחון לכוחותינו [הר הבית בידינו! בערך..]
באוזניים מצלצלות מההתפקה הנוראית, חזרו כוחותינו, עייפים אך מרוצים לבסיס.

אוהבת,
ניקי.

חנל'ה ילדה יפה, עם עיניים כחולות גדולות ושיער גלי.

חנל'ה ילדה גדולה, כבר יודעת להגיד אמא וגם אבא.

חנל'ה ילדה חביבה, אהובה על כל הבריות.

חנל'ה ילדה טובה, היא משתדלת שלא לצעוק.

אבל חנל'ה היא לא ילדה רגילה...

את חנל'ה אנסו שבעה נערים, בני טובים, שהשופטת חסה עליהם.

את הטראומה הנפשית שלה, אף אחד לא טרח להזכיר.

כי בישראל 2004 לאנוס מותר, מקסימום מקבלים עבודות שירות.

[נכתב באילוסטרציה למקרה שהופיע בפוסט הזה]

ניקול.