טוב, כמעט שלוש בלילה :)

נרדמתי אתמול בשמונה וחצי ועכשיו אני משלמת את המחיר ולא מצליחה להרדם.

שזה לא בהכרח דבר כל כך רע, ככה לפחות ראיתי שלידידה שלי התחילו צירים (מזל שיש פייסבוק, באמת, אז יצא לי לאחל לה מזל טוב.... אם כי לא נראה לי שהיא תראה את זה בזמן הקרוב.. המ.

אז לכל אותן ציפורי לילה נדירות, או אם אתם סתם נמצאים בחצי השני של כדור הארץ - שיהיה לכם אחל'ה בוקר :)

בשעה טובה ומוצלחת, מכתב הפיטורין כבר שוכב בתיבת הדואר הנכנס שלי.

עכשיו צריך רק למלא את כל הטופסיאדה המטורפת של ביטוח לאומי ולהגיש תביעה לדמי אבטלה.

קצת חופש זה בא לי טוב.

כדי להבין כמה מטומטמים אנשים יכולים להיות, הנה הסבר קצת לגבי איך מתנהלת החברה שעד אתמול הייתי עובדת שלה:

החברה היא מיזוג של שתי חברות - חברה א' וחברה ב'.

חברה א' מעסיקה אותי ועוד תומכת במוקד, חברה ב' מעסיקה תומכת שלישית ואת הבוס המטומטם בעל היציאות המפגרות)

חברה א' היא גם חברה אחות לחברה ב', גם מתחרה שלה וגם קבלן משנה שלה (איך זה עובד אל תשאלו אותי, יש לי מספיק כאב ראש גם בלי לנסות להבין).

מה זה אומר? שהמנהלים שלי בחברה א' הם בעצם המנהלים האמיתיים שמולם חתמתי על חוזה עבודה, אבל הבוס המטומטם מנהל אותי (או יותר נכון, ניסה לנהל אותי ולא ממש הלך לו) בפועל באתר הלקוח.

אבל יותר חשוב - זה אומר שכל התלונות שהעלתי על המטומטם - לא ממש יש להן לאן להגיע, כי מבחינת חברה א', המטומטם הוא הלקוח, ואין לחברה המפגרת הזאת, בפני מי להתלונן.

בקיצור, כל אחד יותר סתום מהשני, ואני שמחה שעזבתי.

אבל לא סתם עזבתי, עשיתי את זה בסטייל.

אמרתי לבוס המטומטם כל מה שאני חושבת עליו, בפרורוט, אך בנימוס,

אמרתי למנהלים שלי בחברה א' את כל מה שאני חושבת על הבוס המטומטם שלי,

ויצאתי מזה עם מכתב פיטורין שמזכה אותי בדמי אבטלה.

בדיוק מה שרציתי.

עכשיו יש לי כמה ימים של חופש בבית, לנוח, להרכז במה אני באמת רוצה לעשות עם עצמי.

תענוג.

הרגשה נהדרת.

אין יותר את הטמטום האין-סופי של המנהל שלי,

אין יותר שאלות מפגרות מצד החדשה,

אין יותר אנשים שכל מה שהם עושים זה לרכל, על כולם ועל הכל,

זהו.

ח-ו-פ-ש-י-ה.