אני מניחה שרובכם מנחשים למה עברתי לפרטי,

ולאלו שלא, תזכרו בכמה הודעות בחלון המסרים, כאלה שנמחקו כבר, אבל השאירו רושם חזק.

יש משהו נחמד בפרטי, לדעת בדיוק מי קורא, אבל לא פחות חשוב - מי לא.

אבל עם זאת זה משהו קצת מאיים, כי אנשים לא תמיד טורחים להכנס לבלוגים פרטיים, או לבקש גישה.

הבוס שלי ממשיך לשגע אותי.. זה שאין לו מילה, כבר הבנתי, אבל זה לא מפסיק להרגיז.

אם הוא מבטיח משכורת ב-9 לכל חודש, יש לי מזל אם אני אקבל אותה לפני ה-29, וגם אז הוא ימצא דרך לקצץ במשכורת שתגיע בקושי למחצית משכורת מינימום.

ואני כבר לא מדברת על כבוד מינימלי, על טון דיבור רגוע. את המונח "אווירת עבודה נעימה" הוא לא יזהה גם אם יתבע אותו בבית משפט על מיליון דולר.

אוף, היה לי מצב רוח כל כך טוב, אחרי שיעור הנהיגה היום, באתי עם חיוך ענק הבייתה.. ונחשו מי מצלצל? בואי לעבוד היום אח"צ הוא אומר לי.

ניקי.