על הרעש שהספר עשה כשיצא, הספקתי לשמוע בנענע (אולי לקרוא תהיה המילה המתאימה), אבל לא הקדשתי לו תשומת לב מיוחדת. שלשום ראיתי את הספר אצל אחי, וקבלתי עליו המלצה חמה..

מאחר ואין לי מה לקרוא, אמרתי, מה יש לי להפסיד?

פתחת עמוד ראשון, שורה ראשונה.

ועוד עמוד...

ועוד עמוד..

ועוד פרק..

לא עזבתי את הספר לרגע, כמעט. ואתמול בלילה, בסביבות השעה אחת וחצי סיימתי אותו.

בין המונה-ליזה לרחובות לונדון, דרך חתך הזהב והמספר פי, על פני דה וינצ'י, המגילות מים המלח, ותוך אזכורים של העברית ישנה עלילה מותחת ונהדרת.

אז קחו המלצה חמה גם מהחתולה :)