זה משהו שכבר מזמן לא עשיתי.

פשוט לישון בלי דאגות, עשר שעות שלמות, ברציפות.

תענוג צרוף.

משמרת לילה הייתה שקטה כרגיל, החרמנים הרגילים התקשרו - לפחות הלילה הם לא ביקשו המלצות "מניסיונך האישי" איכס.

אני בחיים לא אבין מה גורם לגבר מבוגר (לפחות מבחינת הגיל) להתקשר ולהתחיל עם מוקדנית - ועוד בצורה של לשאול אותה על איזה ערוץ אירוטי היא ממליצה "מניסיונה האישי", כל מה שיש לי לומר על זה, זה: How lame can you get??

בבוקר, כרגיל, ההסעה איחרה, לפחות הפעם - למודת ניסיון מהפעמים הקודמות - לא החתמתי כרטיס עד שלא ראיתי את ההסעה מגיעה :)

לדפוק את המערכת. חחחח

מזכיר לי משפט ששמעתי - זה לא משנה בכמה אתה דופק את המערכת - זה עצם העובדה שדפקת אותה ^.^

לפני כמה ימים, אחרי שנשמה טובה דאגה להגיד לי שהבחור שבו הייתי מעוניינת, בכלל לא יורק לכיוון שלי, החלטתי שאני מפעילה את המתג שלי, ההוא שמכבה את הרגשות. זה סוג של מנגנון הגנה, זה ברור לי, אבל אני מודה לאל עליו, לפעמים.

פשוט מורה לעצמי לכבות את הרגשות שיש לי לכיוון של אדם מסויים, וממשיכה הלאה.

בינתיים זה איטי, אבל אני מרגישה את זה עובד.

אבל יותר מכל אהבתי את העובדה שידיד שלי, כששמע שההוא לא מעוניין, המשפט הראשון שיצא לו מהפה: "מה הוא הומו? הוא חייב להיות הומו אם הוא לא רוצה אותך"

חולל נפלאות לאגו שלי.

שיהיה לכם שבוע נהדר,

ניקי.