היום הייתה לי שיחה מהסוג שאני קוראת להם שיחות "ברכה והכפתור האדום"

לרוב שיחות אלה נעשות עם אנשים מבוגרים, שיש להם נטייה ללחוץ על כל כפתור אפשרי (מלבד זה שצריך, כמובן), כל הזמן, מבלי שהנציג יספיק להדריך אותם.

וזה פחות או יותר איך שזה הלך...

אני: "תסתכלי בבקשה בראש השלט, יש לך שם שלושה כפתורים - אדום, לבן ושחור, את רואה אותם?"

הלקוחה: "כן"

אני: "בשורה מתחת לכפתורים האלה - יש שלושה כפתורים שחורים, את רואה אותם?"

הלקוחה: "לא"

אני: "אוקיי, בואי נחזור לשורה הראשונה, את רואה את הכפתור האדום בצג ימין?"

הלקוחה: "כן, ללחוץ?"

אני: "לא, לא ללחוץ, רק להתסכל. עכשיו, משמאל לכפתור הזה יש כפתור לבן, הוא מלבני ויש עליו שלוש אותיות אדומות, את רואה אותו?"

הלקוחה: "לא"

אני (לוקחת נשימה עמוקה): "אוקיי, בואי ננסה בצורה אחרת, למעלה יש לך שלושה כפתורים"

הלקוחה: "כן, ללחוץ?"

אני: "לא, לא, אל תלחצי עליו. תסתכלי על הכפתור האמצעי, הוא בצבע לבן, אתה רואה אותו?"

הלקוחה: "כן"

אני (שמחה על ההתקדמות): "מצויין, ממש מתחתיו יש כפתור עגול, שחור, את רואה אותו?"

הלקוחה: "לא"

20 דקות מאוחר יותר:

אני (על סף יאוש): "תסתכלי שוב בבקשה, בראש השלט, הכי למעלה, בצד ימין יש כפתור עגול אדום, שבעזרתו את מכבה ומדליקה את הטלוויזיה, את רואה אותו?"

הלקוחה: "כן"

אני: "אוקיי, זה הכפתור האדום, לזה אני מתכוונת כשאני אומרת הכפתור האדום בראש השלט, בסדר?"

הלקוחה: "כן, לחצתי עליו - הטלוויזיה נכבתה"

אני: "אוקיי, בואי תלחצי עליו שוב בבקשה, כדי להדליק את הטלוויזיה"

לקוחה: "לחצתי"

אני: "הטלוויזיה נדלקה?"

לקוחה: "כן, אבל זה כחול!"

אני: "נכון, זה כי הממיר כרגע סגור, אנחנו ננסה להדליק אותו מהשלט, ברגע שנדליק אותו - את תראי תמונה. בסדר?"

לקוחה: "בסדר"

אני: "אוקיי, עכשיו מתחת לכפתור האדום, יש כפתור שחור, הוא עגול ויש עליו הרבה אותיות, את רואה אותו?"

לקוחה: "איזה כפתור אדום?"

7 דקות מאוחר יותר:

אני (מנסה לדפוק את הראש בצג המחשב ומגלה שזה כואב): "אוקיי, בואי ננסה מהצד השני. בצד שמאל למעלה בשלט יש כפתור שחור, עגול, את רואה דבר כזה?"

לקוחה: "לא.. אה, רגע. כן יש כפתור כזה"

אני: "מצויין, מתחת לכפתור הזה, יש כפתור שחור, עגול, כתוב עליו TV באנגלית, שתי אותיות, את מצליחה למצוא כפתור כזה?"

לקוחה: "כן, אני רואה אותו"

אני: "יופי, עכשיו מימין לכפתור הזה, יש כפתור שחור עגול"

לקוחה: "אין לי כפתור כזה".

5 דקות מאוחר יותר:

לקוחה: "כן אני רואה כפתור כזה!"

אני (מודה לאלוהים): "יפה, תלחצי עליו בבקשה"

לקוחה: "לחצתי, אבל לא קרה כלום"

אני: "זה בסדר. תנסי עכשיו בבקשה להעביר תחנה, מצליחה?"

לקוחה: "כן, זה עובד. תודה רבה"

אני (אאוריקה! הצלחתי! יש אלוהים בעולם הזה!): "תודה גם לך על שיתוף הפעולה. שיהיה לך ערב טוב"

זמן שיחה כולל: 33:27 דקות.

והנה כמה דברים חדשים שלמדתי בעבודה:

החברה החליטה להכנס לשוק הצעצועים למבוגרים:

- "השלט האנאלי שלי לא עובד"

הוציאו ליין חדש של שלטים עם צג:

- "אני לא רואה כלום בשלט"

השלט תמיד אשם:

- "אני החלפתי את השלט ועכשיו כל הערוצים שלי חסומים! ומה שלא חסום - מדבר ברוסית!"

שיהיה לכולנו לילה טוב,

ניקול.