זה נורא זר לי, החששות האלה. ההתלבטות.

בדרך כלל אני קופצת ישירות למים, ולא אכפת לי אם הם קרים כקרח או רותחים כאש. אני לא חושבת על הכוויה.

אבל עכשיו, הזהירות הזאת מוזרה לי.

ההססנות לפתע.

אולי כי הוא דומה לי כל כך, מזכיר לי כל כך את עצמי...

אz לוקחת הכל לאט לאט, לא ממהרת לשום מקום,

העבודה שלי מקשה עלינו להפגש, קצת,

וגם העדר רכב צמוד אצל שנינו..

אבל שורדים...