כל מיני מספרים קובעים לי בזמן האחרון את מהלך החיים..

מחר מסתיים מנוי הפרו

עוד 94 יום מסתיים לו השרות הצבאי שלי

3,679 ש"ח הוא הסכום אותו אני זכאית לקבל כמענק שחרור

18.58 ש"ח לשעה הוא שכר המינימום נכון ל-4.1.06

4.75 נקודות זכות זה ההקלה במס המגיעה לי

180 יום זה המרווח המינימלי מהשרות הסדיר שלאחריו מותר לקרוא לי לאימונים ולתרגילים למילואים

מצד שני, 45 הוא הפרופיל שלי, משמע אני לא אעשה מילואים כלל (קרוב לוודאי)

תוך 5 שנים מהשחרור אוכל לנצל את הפקדון

6 חודשים של עבודה מועדפת

כל כך הרבה דברים חדשים.. קצת מפחיד פתאום, לצאת לאזרחות.

אחרי שנתיים של חממה יחסית בצבא - יש מושגים כמו מס הכנסה, ביטוח בריאות, ביטוח לאומי.

בינתיים החלטתי שלא לחדש את הפרו,

אני פשוט לא כותבת פה מספיק כדי להצדיק את ההשקעה..

אולי בינואר אני אכתוב יותר, אז תהיה סיבה.

אני זוכרת את הסיבה העקרית שבגללה פתחתי את הבלוג..

קצת טיפשי, אני יודעת, אבל זה בגלל שבבמה חדשה לוקח להם שנים לאשר יצירה חדשה..

ואני רציתי לקבל פידבק על הדברים שאני כותבת.

ועכשיו, אני מרגישה כאילו נגמר לי הדלק באמצע המדבר.

מעין יובש שאין לו קצה או סוף.

לא כותבת כבר הרבה זמן.. פשוט לא מוצאת עניין. או דף כשכבר יש לי רעיון.

אז סופרת את הימים, לשחרור, לחופש.

לראות עד כמה הכל ישתנה..

ואולי השינוי הזה יביא את המוזה המיוחלת..

אולי הוא יחזיר את אותו רצון שבער בעצמותי - ליצור, לכתוב, להמציא, לברוא דמויות..

ניקול.