זה מתחיל לדכא בשלב מסויים...

ככה זה נגמר. אמצע הקורס, שבוע חמישי, יום שלישי, וועדת הדחה.

אתמול עוד הייתי עם חום של 38.2 וכאב ראש בגודל של הטיטאניק.. היום בבוקר כבר קיבלתי את ההודעה "את עולה לוועדה".

דבר אחד אני יכולה לומר לזכותו של בית הספר לקצינים - כשהם רוצים להדיח מישהו, הם עושים את זה מהר. מאוד מהר.

בתשע בבוקר הייתי אצל המפקדת האישית, בשתים-עשרה וחצי כבר עליתי למפקד הבסיס. באחת כבר התחלתי את טופס הטיולים היוצא.

בעיקר מאוכזבת.. מעצמי, מהמערכת, מהצוות שלי.. מאנשים באופן כללי.

יש עדיין תקווה שאחזור למחזור הבא, אם כי אני לא בטוחה שיתנו לי.. בינתיים מחזיקה אצבעות. מחר במקשל"ר, שם יקבע גורלי.

קצינה.. לא קצינה.. מה שלא יהיה, אני הולכת לישון..

ניקי.