To err is human, to purr is feline. - Robert Byrne |
| 9/2005
אהבה
לפני שנים רבות חיו כל תכונות האגם על אי בודד אי שם באמצע האוקיאנוס. שמחה לצד עצבות, ידע עם תבוה וחכמה, אהבה ואושר, עושר וגאווה וכל השאר חיו להם בשלווה.
ואז, יום אחד הודיעו להם שהאי הנפלא שלהם עומד לשקוע מתחת לפני המים.
כל התכונות החלו מייד בהכנות, הם תיקנו את סירותיהם, ארזו את חפציהם, הכינו צידה לדרך והחלו לעזוב את האי.
אהבה הייתה היחידה שהחליטה לחכות עד לרגע האחרון, היא כל כך אהבה את האי שלא רצתה לעזוב אותו.
אך משחלפו השעות, והאי כבר כמעט שקע כולו, החלה האהבה לקרוא לעזרה.
היא ראתה את עושר בספינתו המפוארת המוזהבת וקראה לו: "עושר, האם תוכל לקחת אותי עמך?"
"לא. אינני יכול" השיב עושר " הספינה שלי מלאה בכסף, בזהב וביהלומים. אין לי מקום עבורך"
אהבה החליטה לבקש עזרה מגאווה, אשר עזבה את היא בסירה יפהפיה שאומנות עזרה לה לקשט "גאווה, בבקשה עזרי לי" התחננה אהבה.
אך גאווה השיבה "אני לא יכולה לעזור לך, את כולך רטובה ועלולה לגרום נזק לסירה היפה שלי"
גם עצבות הייתה בסביבה, אהבה קראה לה "עצבו, הניחי לי לבוא עמך"
אך עצבות השיבה, מתייפחת בדמעות "אהבה, אני מצטערת, אבל אני כל כך עצובה ואני רוצה להיות לבדי"
אהבה ראתה גם את שמחה, שהייתה כל כך מאושרת, שאפילו לא שמה לב לקריאותיה של אהבה לעזרה.
לפתע שמעה אהבה קול: "בואי אהבה, אני אקח אותך" היה זה מישהו קשיש. אהיה הרגישה כל כך מבורכת ונרגשת, שהיא אפילו שכחה לשאול לשמו.
כשהדיעו לאדמה יבשה, הקשיש פנה לדרכו. אהבה, שהבינה כמה אהבה שכנה בקשיש, שאלה את ידע - קשיש אף הוא - מי היה זה שעזר לה.
"היה זה זמן" השיב ידע
"זמן?" שאלה אהבה "אבל מדוע שדווקא זמן יעזור לי?"
ידע חייך בתבונה וענה "זאת מכיוון שרק הזמן מסוגל להעריך את גדולתה של האהבה"
שיהיה לכם לילה מלא אהבה,
ניקי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
