סופ"ש ראשון בבית. לא ייאמן.

עם פז"ם של תרנגולת שחוטה - יומיים ורבע בצבא - יצאתי הבייתה, פעם ראשונה, על מדים. פעם ראשונה העברתי חוגר וקיבלתי כרטיס לרכבת.. וואו..

בקו"ם...

אהובי הפתיע אותי בבקו"ם ובא לבקר. זה היה כל כך כיף, לראות פנים ידידותיות בין המוני האנשים. החיבוק שלו, היה פשוט במקום. החיוך שלו, המבט שלו, פשוט הרגיעו את הכל.

למרות שזה היה הרבה פחות מפחיד ממה שאנשים אמרו לי שזה יהיה. עדיין זה שינוי עצום לעומת האזרחות.

הבנות איתי בחדר (אנחנו שש בחדר סה"כ), פשוט אחל'ה. הסגל מעולה. האוכל - טוב, זה אוכל צבאי, אבל לעומת מה שיש במקומות אחרים, האוכל יחסית טוב, לפעמים אפילו טעים.

הדבר הכי חכם שעשיתי היה לא לקחת את כל הבית איתי לבקו"ם. בנות לקחו כמויות אדירות של דברים - ונאלצו להסחב איתם.

המפק"צית שלי (מפקדת צוות), בראיון האישי, שאלה אותי איך אני מרגישה ואמרתי שאני נהנית - היא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהשמיים... אבל באמת, זה כיף. כלומר, עד עכשיו זה כיף  תמיד יכול להיות יותר גרוע.

בכל אופן, מחר חוזרים לבסיס.. ואני די מצפה לזה.

הסופ"ש בבית

את רוב הסופ"ש ביליתי בשינה. ובלעשות מכפלת למכנסיים - לא להאמין כמה זה יכול להיות מסובך, כשאת לא ממש יודעת מה עושים עם זה, ואני כבר לא מדברת על לעשות את הקיפול ישר, או שווה בשני הצדדים.

נכון, יותר פשוט למצוא תופרת (שעובדת בשבת) ולתת לה לעשות מכפלת

 ?But where's the fun in that

אחרי שסיימתי עם המכפלת, תפסתי כיסוי לדיסקית - אין כמו שפצור ביתי .

הטסט הרביעי והאחרון :)

עברתי !!

הלך חלק כמו חמאה, אפילו עם חניית טסט!

התרגשתי כל כך, אפילו יותר מאשר התרגשתי כשקיבלתי את החוגר שלי ועליתי על מדים.

אתמול לקחתי את הרישיון ושילמתי את האגרה - מחר אני מקפיצה את עצמי לבסיס .