איזה כיף להיות בבית בבוקר.. להישאר במיטה עד תשע.. להתחיל את הבוקר רגוע.. לדעת שלעבודה צריך להגיע רק אחרי הצהריים...

לא הצלחתי לראות את הסרט שלקחתי אתמול - הדי.וי.די שלי פשוט מסרב לנגן אותו עם קול ולראות סרט אילם עם כתוביות זה ממש רע, כך שוויתרתי. צריכה לדבר עם ידיד של אמא שלי, הוא בטח יוכל לסדר את הצורה לדי.וי.די הארור הזה (ואם לא תמיד יש פטיש ותעודת אחריות )... גיליתי שאין מה לראות בבוקר בטלוויזיה, מסקנה: צריך לפתוח כמה ערוצים ביס (למשל ערוץ ההיסטוריה).

אחרי כמה שעות שינה טובות, הסילבסטר לא נראה כל כך גרוע... עכשיו אני מבינה שבעצם היה חסר לי מישהו, ופשוט הוצאתי את זה על כולם... מטומטם מאוד.

ואולי זו ההתנהגות של תום שלשום, שפשוט שמה לי מראה מול הפנים: "ככה את התנהגת" וגרמה לי להתבייש בעצמי.

אין כמו סטירה של המציאות כדי להתעורר מהאשליות.

הגשם אתמול בערב גרם לי להתגעגע עוד יותר. לדעת שהוא רחוק כל כך, שאני לא יכולה להגיע אליו... זה מתסכל מעט. הדבר היחיד שמנחם זה שראה אותו בסוף השבוע הזה (אם הכל ילך טוב, ולא יהיה מבצע "ברזל אדום עם נמשים ירודים").

אה, ובעניין שורת הכותרת, אהבתי את ברכת השנה החדשה של אחד המגיבים פה. מאוד אופטימית, חגיגית, שמחה, אז החלטתי לתפוס טרמפ

שיהיה לכם יום נהדר, אל תשכחו מטריות - אומרים שירד גשם ואל תתנו לתפוחים רקובים לקלקל לכם את המרק

ניקי.