למרות שלא היה לי מצב רוח לחגוג השנה, אני שמחה שהקשבתי לגאון הזה שאני קוראת לו אחותי הקטנה :)

את כל סוף השבוע ביליתי עם אמא בבית (ויש לי מעל 30 עקיצות יתושים כדי להוכיח את זה...),

אתמול הלכתי עם בן זוגי לראות את RED - הסרט החדש של ברוס וויליס - ועשר דקות אחרי סוף הסרט עדיין נקרעתי מצחוק. לא, אין לי שמץ של מושג מה הצחיק אותי כל כך, אבל זה היה כיף !

היום ישבנו בבית קפה אחרי העבודה - וחגגנו רשמית את יום ההולדת ה-24 במספר שלי.

הופתעתי מחלק מהאנשים שזכרו וכתבו/התקשרו, לא הופתעתי בכלל שאבא (עדיין) לא התקשר - אבל בניגוד לשנים קודמות, אני לא נעלבת. זה פשוט הוא.

הקיץ האחרון לימד אותי המון על לסלוח ועל לחיות את החיים במלואם, ויותר מכל הוא לימד אותי לקבל את אבא שלי כמו שהוא.

השנה האחרונה על כל קללותיה וברכותיה, הייתה מדהימה. היא הייתה קשה וכואבת אבל גם מאושרת ומצחיקה.

השנה שמתחילה היום תהיה מדהימה עוד יותר, אין לי ספק.

אני מקווה שלכולם היה יום מדהים, לפחות מחצית ממה שהיה היום שלי.

ניקול.