אני לא רואה כבר במכשול מכשול, מכשול הפך אצלי להזדמנות. או מבחן , איך שתרצו. תחשבו, אנחנו בעצם לא כל כך שונים מתינוקות. תינוקות מנסים ללכת- נופלים. הם מתייאשים? מה פתאום! הם ממשיכים בשיטה הכי טובה, ניסוי וטעייה. בסופו של דבר, הם עולים על הדרך הנכונה.

ככה גם אנחנו. נופלים, לומדים מהטעות וממשיכים.

יש לי מלא פילוסופיות בזמן האחרון אבל חלקן עדיף שיישארו בראש.

אני פשוט מאושרת שאני בגיל הזה. שבאמת מגבשים את האדם שאתה ולומדים בעצם לחיות ולהסתדר עם אנשים. נגיד עכשיו גיבשתי לי דעה מאד חזקה בקשר לאלוהים, מה שפעם לא היה לי.

עד לפני כמה זמן לא האמנתי בכלל, מסיבות כאלה ואחרות שלא נפרט עליהם כרגע. עכשיו אני מאמינה מאד אפילו. אני לא מאמינה שהוא שופט אותי לפי מה שאני אוכלת או אם אני נוסעת בשבת או לא. זה משהו הרבה יותר גדול מזה. זה נמדד במעשים שלי, בהתייחסות שלי לחברים שלי, לא בזה שאכלתי צ'יזבורגר. אומרים שאלוהים נמצא בכל מקום, נכון? אז למה צריך ללכת עד לבית כנסת בשביל להתפלל? אני לא חושבת שצריך ללכת עד לבית כנסת בשביל להתפלל, אני חושבת שאלוהים שומע אותי גם כשאני במיטה בלילה. אני לא מזלזלת בבתי כנסת- להפך, אני אוהבת. אבל לי אישית זה יותר חברתי. זה להבין שאני חלק ממשהו גדול, חלק מדת עם מסורת עתיקה.

אני פשוט בתקופה שאני מעריכה כל דבר קטן, כל צעד שאני עושה.

אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה מזל בחיים, שזה באמת גורם לי לחשוב למה אני ראויה לקבל כל כך הרבה. הבנתי (זה היה תהליך באמת ארוך) שהדברים ש"הורסים" לנו את היום באים ללמד אותנו, באים לבחון אותנו במצבי לחץ, כעס או כל דבר אחר.

כי גם אם קורה שלא למדתי למבחן,

שלא עשיתי שיעורי בית,

שהלך לי חרא בהיפ הופ,

שהשמנתי- צריך להגיד תודה על זה.

לא למדתי למבחן? זה רק ייתן לי מבט אחר על ניהול הזמן שלי (שרק הולך ומשתפר), וכנ''ל לגבי שיעורי בית.

אם הלך לי חרא בהיפ הופ, אני אומרת תודה על הזכות שבכלל הייתה לי אפשרות ללכת להיפ הופ!

השמנתי? זה לא כזה נורא, העיקר שנהנתי מהאוכל. ואם זה באמת מפריע לי, אז מעולה- מבט אחד במראה ויש לי מוטיבציה לשנות את זה.

אני רוצה שתבינו שזה לא בא ממקום של בולשיט, זה לא מהפוסטים שאתה רושם משהו אחד ומתכוון למשהו אחר.

זה פשוט שאני מאושרת שכל יום יותר טוב מהקודם, ולא בהכרח שהכל הולך חלק- יש הרבה תקלות בדרך. אבל, הייתה לי זכות לעבור אותם, הייתה לי אפשרות לבצע תיקונים, יש לי את האופטימיות ובעיקר יש לי מלא סופגניות בבית J

עכשיו כשאומרים לי "יהיה טוב", אני עונה "עכשיו טוב!" כי פשוט אין סיבה שלא יהיה טוב.

שיהיה לכם חג שמח ותזכרו; בחגים לא משמינים! (אם תשכנעו את עצמך זה ישמע ממש הגיוני. עליי זה עבד!)