אז לפניי שבועיים (איך שהזמן טס..) הייתי בפתי"ק, טיול פתיחת קורס בצופים.

היו חכמים ממני שאמרו לי , שטיולים בצופים נהנים מהם במבט לאחור. זה נכון מאד. מכיוון שזה הטיול הראשון בצופים, והכושר שלי חרא ואני שונאת מסלולים קשים (ווואו, היה מסלול ממש, אבל ממש קשה), וגם לישון באוהל מפוצץ באבק זה לא בדיוק האידאל מבחינתי, ולהתאפק יומיים לעשות פיפי רק כי אני מפונקת מדי לעשות בטבע ולהתפשר על השניצל אפילו שהוא היה קצת קר.. אז היה לי טיפה מעצבן בחלק מהקטעים. ישנו שעתיים בלילה , כי מישהו (יותר נכון 2 מישהואים) החליטו ששכבת סופה לא צריכה ללכת לישון.

בהתחלה זה היה שעה וחצי של שירים של מרגול, אחרי זה קצת סרט הודי ואז שוב מרגול. בשעה 2 לפנות בוקר אנשים ממש חמודים נכנסו לאוהל, אחד מהם התיישב לי באוזן אחת והשני בשניה והתחילו לנהל איתי שיחות. הייתי כל כך עייפה..  בכל אופן, אחרי קרב ירידות קשה בין ליכט ליאיר, נרדמנו.

הארוחת ערב הייתי הדבר הכי מצחיק בעולם. נתנו לנו להיות אחראים על מרק ורוטב לפסטה. מיכל ואני, קלמזיות ממדרגה ראשונה, שפכנו איזה חצי מרק בדרך. בסך הכל הארוחה הייתי סבבה.

השכמה – 5 בבוקר. קשה, קשה אבל מתרגלים. בכללי היום השני היה פשוט אדיר, והמסלול היה מצחיק בטירוף. אז כמה בדיחות פרטיות ואז תמונות:

"מתנדנדת שן, הא?

לנעה מתנדנדת שן, מיאמי!

לנעה מתנדת שן מאימי!

מה? מה? מה..

מאמא יוקרו, מאמא יוקרו, מאמא יוקרו מאמא"

פתי"ק, הא?
יאללה תמונות:

 יוני אסף ואני. אל תשאלו.                                                שניקי ואני!

יוני, מיכלוס, אני ואסף!                                                      ג'ונתן, רונק, אסף, אני, יוני ומיכליי

תכלי ואני במסלול                                           מיכלי ואני בתמונה סטייל מלך האריות

 הבנות הכי יפות בעולם!

תראו, יכול היה להיות יותר טוב. תמיד יכול להיות יותר טוב. אבל האמת? אני מאושרת עכשיו. יש לי את החברים הכי מדהימים בעולם, ולא משנה אם זה מהצופים, מהבצפר או מכל מקום אחר. אתם פשוט מדהימים ואתם עושים לי את הימים הכי טובים שיש. בלימודים דברים מתחילים להסתדר האמת. בבצפר אני נהנת, אפילו מהלימודים עצמם. כן כן, אם לפעמים באמת תקשיבו ותכנסו לראש של המקצוע, יכול להיות אפילו מעניין. אז מה עם המורה זונה, זה לא אשמת המקצוע.

אני באמת רוצה השנה לעשות הרבה דברים בבצפר. מעבר ללימודים, אני בועדת ספר מחזור (שהולך לצאת כזה טוב! יש לנו רעיון קטלני והכיתה שלנו הולכת להיות הכי טובה בעולם. טוב, היא כבר הכי טובה בעולם. חוץ מזה שאנחנו מוכרים פלאפל שבוע הבא, ה' יודע למה). אני גם בועדת היגוי, מה שאומר שגם המסיבת סיום תהיה פצצה. אני גם בועדת גיוס כספים.

רק לחשוב על המסיבת סיום ואני שמחה. השכבה שלנו באמת מדהימה ואנחנו כולנו באמת נותנים וניתן את הכל בשביל שהערב הזה יצליח ויהיה בלתי נשכח. הולך להיות כל כך טוב.

אני באמת בתקופה טובה והיא תמשך הרבה זמן. אני לא נותנת לכלום להרוס לי את המצברוח, והכל נכנס לפרופורציה.

דברים שרציתי לעשות מזמן עכשיו קורים. אין יותר "כשיהיה לי זמן" או דחיה כזו או אחרת.

אני "יורדת מהכבוד" כשצריך, דבר שלדעתי רק מוסיף לי כבוד. כי אני באמת מעריכה את עצמי על זה.

אני הכרתי+מכירה יותר לעומק+מכירה הרבה אנשים חדשים וגם ישנים. מלא קשרים ישנים חיזקתי וזה זה כזה כיף.

הטעם שלי במוזיקה הוא מושלם (לדעתי, כמובן) והמוזיקה תופסת חלק כל כך גדול בחיים שלי. יש מלא להקות שהכרתי, שירים ישנים שהורדתי. איזה כיף זה להוריד פתאום שיר שלא מצאת מלא זמן, שיר רדיו כזה. נוסטלגיות.

הזמן עובר מהר שזה פשוט מטורף. אני אמרתי את זה אלף פעם השבוע, אבל אני באמת מרגישה שאני קמה בבוקר יום ראשון, ובערב כבר יום שישי. זה לא נורמלי!

בבצפר היה מדהים היום, במיוחד בלימודים האמת. יותר מאוחר יש לי פעולה בשבט ואחרי זה חן אהובתי ישנה אצלי ואנחנו עושות ערב בנות. השבוע לא יכול היה להסתיים יותר טוב.

אה ועוד משהו- יובל מזלטוב! אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, אני אוהבת אותך ומתגעגעת!

שבת שלום,

לונצ'.=)