כולן: "צ'ארלי ! צ'ארלי ! צ'ארלי ! הווו צ'ארלי ! "
היא: "רגע , בנות מי זה צ'ארלי?"
היא 2: " כן, באמת מי זה צ'ארלי?"
היא 3: "צ'ארלי זה שחקן מספר 6...והוא לא משחק."
אז היום היה משחק כדורגל של השוטרים מהמחוז שלנו,
ככה שאותי ועוד בנות מכל מני תחנות משטרה שלחו לעודד אותם.
את האמת, אני לא יודעת מה בדיוק הייתה המטרה של מי שהחליט לשלוח אותנו לשם,
כי נראה לי שרק בגללנו הם הפסידו....הם לא היו מרוכזים.
גברים בני 30 - 45+ שמביאים להם פתאום קבוצה של בחורות בנות 19....המ...בואו נגיד ,
אני מבינה למה הם בדיוק הפסידו.
נסענו באוטובוס - הסעה מאורגנת ,
וזאת הייתה הנסיעה הכי כיפית והכי מטורפת שהייתה לי עד עכשיו.
99% מהבנות היו מופרעות. באמת. בושות למשטרת ישראל ^^.
במשך כל הדרך לשם הן צעקו לנהג: "נהגוס שים שים לנו את השיר -
וזה השיר שהתנגן לנו רוב הזמן...ואני כבר לא מזכירה את זה שהן פתחו בשירה ולא הפסיקו לצרוח עד שחזרנו הביתה.
ועזבו את זה,
לפי כל ההתנהלות של העניינים באוטובוס אפשר היה לחשוב שנוסעות קבוצת מעודדות חרמניות בטירוף.
בכל מקרה, מאוד נהנתי כי היה לי הרבה זמן איכות עם עצמי.
אף אחד לא הפריע, הבטתי על הנוף והייתי שקועה במחשבות ומצב רוח טוב.
ואז הגענו למקום....שכונה של מליינים. כל בית נראה כמו בית מלון איכותי,
מלא צמחיה, מלא גנים ירוקים , הכל נקי...שכונת חלומותי.
אם דיימנתי לעצמי בעבר מקום שאני רוצה לגור בו, אז זה בדיוק מה שהייתי רוצה. 
הגענו לשם, נכנסנו לתוך אולם מלא בגברברים מבוגרים....
וכעבור רבע שעה המשחק התחיל.
אין דברים כאלה. לא יכולתי להפסיק לצחוק במהלך כל המשחק.
הפאדיחות שהם עשו לעצמם...
בהתחלה בעטו לאחד עם הכדור בביצים. המסכן התקפל ושכב על המגרש בוכה וצועק מכאבים,
ואז התגרד לו במשך כל המשחק ^^.
לשני- שזה היה שוער הפעם, שחקן בעט לו עם הרגל בראש ברגע שההוא נפל על הכדור והסתיר אותו עם ראשו.
כשהסיוט הזה נגמר, התארגנו ועלינו על האוטובוס בחזרה הביתה.
עכשיו אני בבית....הנה השיר שעשה לי טוב על הלב בזמן הנסיעה.......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
†YoU...Call me AnG†