כשיש לךַ התקף אסְטמה אין לך נשימה. כשאֵין

לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלךֳ חסום

על-ידי כמות האויר שאתה מסוּגל להוציא

מהריאות. זה לא הרבה, משהו בּין שלוש לְשש

מילים. זה נותן לך כבוד למִלה. אתה עובר בּין

ערמוֹת המילים שעולות לך בּראש. בוחֵר את

הכי חשוּבוֹת. וגם הֵן עולות לךָ. לא כּמו אנשים

בּריאים שְמוֹציאים את כּל המילים שהצְטבּרו

להם בראש כּמו שמוציאים אשְפּה. כּשמישהו

בִּזמן התְקף אוּמר "אני אוֹהב אוֹתך" או "אני

נוֹרא אוֹהב אותך" יש הבדל. הבדל של מִלה.

מִלה זה המון, כּי מִלה יְכוֹלה לְהיוֹת "לשבֶת",

"ונטוֹלִין" או אפִילו "אמבּוּלנְס".

לא כתבתי הרבה זמן ואני מודעת לזה. מצטערת =/