http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958כאילו דה.heCopyright 2026 the F. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/58/79/11/117958/misc/17108719.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10144409<div align="right" dir="rtl">אני חיילת. תראו אותי, יש לי אפילו תמונה בלתי-מדוגמת בעליל. למה מישהו הגיע לבלוג שלי בעודו מחפש "להצליף בישבן של בחורה"?</div>Fri, 07 Nov 2008 23:50:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10144409http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=10144409http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10119542<div align="right" dir="rtl">מה דעתך על אלכוהול?לא בריא. אבל זה לא שיש לי ברירה. זה או זה - או להישאר בקו השפיות בשנתיים הבאות. ושפיות מעולם לא החמיאה לי.האם אלכוהול, לדעתך, גורם לחרמנות?לא. היא פשוט גורמת להסרת מעצורים, מכל בחינה. יש כאלו שיתרגמו את זה באופן מיני.האם אלכוהול יכול לעזור לשכוח דברים עצובים, לפחות לזמן קצר?כן. למדתי על בשרי מהערבים של &quot;גראנט'ס&quot;-שני-קרח שהיו לי מידי יום ביומו.האם אלכוהול מעורר אלימות, לדעתך?כנ&quot;ל, כמו לגבי עניין החרמנות.האם ליהנות או לצאת לבלות = לשתות?לא. אפשר גם לעשן :|מה עדיף: בירה או וודקה (עם תוספות או בלי)?בירה, כמובן. אם חפצה נפשי בשלשולים, הקאות, שכחה זמנית, כאב ראש אדיר וריח של אציטון, אני יכולה פשוט.. לשתות אציטון(?)לשתות לבד זה...?כיף. נעים. מרגיע. בעיקר אם מדובר בג'יימסון קליל של צהריים או בלנטיינ'ס מרדים של ערב. לואו-בול, שני קרח. יש טוב מזה?מה דעתך על החוק שאוסר מכירת משקאות אלכוהוליים?יש חוק כזה?אחרי שאצבור כמה בקבוקים ב&quot;סטאש&quot; אני אהלל אותו.באיזה תדירות את שותה? כמה?זה עניין של תקופות. היו זמנים של כוס ויסקי בערב, סתם בשביל הכיף וכיום אני כבר בק</div>Sat, 01 Nov 2008 19:30:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10119542http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=10119542http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10119231<div align="right" dir="rtl">זה כל-כך עצוב לי. עצוב לי שאנשים בתקופת "האח הגדול" סוגדים לבורות, לאינפנטיליות, לצרות אופקים בוטה שכזאת. עצוב לי שהדיוטות, בהמות גסות, אנשים פרימיטיבייםכמו עינב ויוסי בובליל זוכים לבמה עליה יוכלו להפיץ את דברי ההבל הגזעניים, הפוגעים והקיצוניים-ללא-הצדקה שלהם. עצוב לי שעיראקים מרגישים "מקופחים" ליד פולנים, או מרוקאים מרגישים "נחותים" ליד גרמנים ללא שום סיבה. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 1</div>Sat, 01 Nov 2008 18:38:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10119231http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=10119231http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10102900<div align="right" dir="rtl">מאז שסיימנו בצפר, שומדבר מצחיק באמת לא קורה. כלומר, גם אם משהו מצחיק קרה, הוא תמיד קשור איכשהו לסמים או לאלכוהול. ומה מצחיק באדולן? או באלפי רסיסים של בקבוק גולדסטאר במטבח? כיתה י"ב הייתה כיפית. אם יש משהו שנהניתי ממנו זה היה לשבת ליד דניאל. בשבילי, דניאל הייתה תמצית השטותניקיות בעצם התיכוניזם שלנו. היינו כותבות זו לזו מכתבים הזויים על הרגלי ההגיינה של חברינו לכיתה ("דרור לא התקלח כבר שבוע"), צוחקות על האמהות שלהם ("עוגיות שוקולד צ'יפס" – והעיקר אני הבנתי את עצמי:) ובסוף כל מכתב ממתיקות ב"חרוז החפוז" ["תחזירי לי מכתב, לחן ***** יש ילד שובב (בבטן)". למען הסר כל ספק, חן הייתה בחורה פוריטנית ששומרת את עצמה לחתונה. אהא.]. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 12pt; LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-ha</div>Tue, 28 Oct 2008 18:20:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=10102900http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=10102900http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9447549<div align="right" dir="rtl">לברוח מהמציאות. לרגע לטעום את הטעם של החופש, של הרווקות, של השחרור האולטימטיבי (יש לו טעם של בלנטיינ'ס, אגב). לשתות כוסית אחר כוסית, לפתח שיחות, לרקוד סלסה באמצע המסעדה.... טיזינג. חסר לי הרבה מזה. כמה קשה עם, ככה קשה בלי. איזה מן פרדוקס של בחורות שאינן יודעות מה הן רוצות באמת. לילה טוב.</div>Thu, 26 Jun 2008 02:53:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9447549http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=9447549http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9433921<div align="right" dir="rtl">מבינים מי איתך באמת, ומי סתם שם כדי לספק את העלילה המשנית. רק כשאתה מגיע לתחתית של התחתית, אתה קולט מי באמת שם כדי לרפד לך את הבטון ולרכך את הנפילה. וזה עצוב, זה באמת עצוב להגיע למצב שבו האנשים שרצית שיראו שהם שם בשבילך מפנים לך את הגב, גם אם לאו דווקא מתוך רוע. פשוט מתוך אדישות מוחלטת ואגואיזם טהור. ומצד שני יש את אותם מלאכים שלפתע שלפו את ההילה מהכיס, הילה כזאת שעוד יש עליה את האתיקט ומריחים שהיא חדשה ושלא השתמשו בה קודם. והרי, אין כמו דברים חדשים. היא ממורקת היטב ולכן היא זוהרת פי אלף מונים. ויש את אלו שנושאים עמם בתרמיל את הכנפיים הישנות שלהם, אלו שהם שולפים רק באירועים מיוחדים ומתקשטים בהם רק כשיש צורך דחוף. יש עליהן קצת אבק, אבל הן הוכיחו את עצמם בעבר, כששימשו מושיעות לאנשים אחרים. ועכשיו גם אני זוכה לצפות בהן מתחדשות - אמנם מרופטות, אבל בדיוק זה קסמן. אז תודה חשאית שכזאת לכל מי שפה בשבילי, ולשאר... עכשיו אדע להבא. תהיו שמחים. באמת שזה כיף.</div>Tue, 24 Jun 2008 01:21:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9433921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=9433921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9378090<div align="right" dir="rtl">"האדם דומה לציפור. בכוחה של ציפור לדאות מעלה מעלה, אך בתנאי שתפעיל את כנפיה ללא הרף. אם תפסיק מעופה לרגע - הרי היא צונחת ונופלת." שיר האומץ רודיארד קיפלינג אם תחשוב כי תפול כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בודאי כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון והוא חוק עולמים לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל החלט כי תוכל רצונך אז מושל עליך יגן חוק איתן מברזל מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות אם יתמיד אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול. כשאתה חושב שהעולם סובב את גבו אליך, הסתכל: ייתכן שבעצם אנחנו אלו שהפננו את גבינו לעולם. "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל</div>Sun, 15 Jun 2008 16:31:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9378090http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=9378090http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9328236<div align="right" dir="rtl">זה צבע סגול ופטרוזיליה. מה ארומה חשבו לעצמם כשהעיזו לדחוף לי שני מטעי פטרוזיליה אל תוך החביתה?!?</div>Sat, 07 Jun 2008 23:07:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9328236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=9328236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9319379<div align="right" dir="rtl">מה הבדיחה הכי מצחיקה שאי פעם שמעת?&quot;הציצים של מרינה טבעיים&quot;. נו, תודו שזה היסטרי.האם את ממציאה בדיחות משלך, או רק ממחזרת?אני לא מעריצה גדולה של בדיחות. מתחשק לי לכתוב פוסט על הכיתה שלי - קטע קומי זה הרבה יותר טוב מערימה של פאנצ'ים.איזה סוג של בדיחות את הכי אוהבת לשמוע?את האמת שאחרי תקופה ארוכה שהזדעדעתי מהן, התחלתי לאהוב מאוד בדיחות שחורות.מתי הייתה הפעם אחרונה שבאמת צחקת?קודם, כשקראתי בלוג של איש משעשע אחד.האם את קוראת ספרי בדיחות?רק כשמכריחים אותי. וזה קורה, יש לי חברים סתומים.האם בדיחות קרש מצחיקות אותך?הן מחלצות ממני גיחוך קל לרב. קשה שלא לצחוק, נו.מה הבדיחה האחרונה ששמעת?אין לי שמץ של מושג. נראה לי שכבר קצת עברתי את הגיל של לספר ולשמוע בדיחות או משו.האם את אוהבת סרטי קומדיה? אלו אהבת במיוחד?אוהבת! אלו הסרטים היחידים כמעט שאני מצליחה לא להירדם בהם (למרות שאת טוראי ראיין ראיתי בערך עד לשלב שבו התחילה העלילה, ומשו כמו שעה של צפייה בסרט כזה זה הרבה בשבילי. למרות שאני דיי בטוחה שאלו היריות שהעירו אותי כל פעם מחדש).אממ.. את האמת שראיתי את &quot;שקרן שקרן&quot; אולי 50 פעם. ואני</div>Fri, 06 Jun 2008 17:20:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9319379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=9319379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9278416<div align="right" dir="rtl">לחזור אחרי כמה חודשים למקום הזה שכבר חמש שנים (כןכן, חמש שנים, תאמינו או לא!) הוא בשבילי כמו נחלה, להציץ בפעילים ולגלות את הזוועות שמשתוללות שם. איפה כל החבר'ה האיכותיים שלמדתי לאהוב כ"כ, או לפחות להעריך? כמה חבל... אני מתגעגעת לימים של ענתו'ש (אבל בינינו, מרב פקאצות כבר קשה לזכור את הבלוג הפיקטיבי הראשון בישראבלוג שעסק בעניינים האלו) של shiny, של לירון ההולנדי (שעדיין כותב, אבל במינונים של פרסי עם תסמונת דאון. מצטערת לירוני), של זרובבלה הבלתי-נסבלת (שהפכה ליצור חסר כל הגדרה שמסתובב בחוצות ת"א בלבוש מגוחך עד כדי בכי), של מרגי (אגב, מישו מוכן לגלות לי אם היא פיקטיבית או לא?) ושל פרנצ'סקה הפלצנית שעוד כותבת (חצי נחמה). לא כולם כאלו מעניינים, לא כולם שנונים או יצירתיים במיוחד, אבל לכולם הגיע במאת האחוזים להגיע לפעילים. ישרא בלוג פועל היום על פרובוקציות של ילדים בני 14 ועל דברים שהפסיקו להיות "מאגניבים" כשאני הייתי בכיתה ו' (וזה היה באמת מזמן. אני מזדקנת). איכס, המקום הזה נהיה זבל. לפחות אני גאה להגיד שאני הייתי פה לפני שכל זה התחיל, בתקופה שלהיות שנון (ולא, הולי סניה ושות' זה לא מצחי</div>Fri, 30 May 2008 17:11:00 +0200efrat_vk1@walla.co.il (the F)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=117958&blogcode=9278416http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=117958&blog=9278416