ו: "הלכתי ל"אנה קארנינה" אבל לא ראיתי את הסוף כי הייתה לי רכבת לתפוס"
אני: "זה בסדר, לא הפסדת, גם לאנה הייתה"
י': "רוצה ללכת ל"כנר על הגג?"
אני: "האמת שלא... אבל אם המחיר יהיה אטרקטיבי אני מוכנה לשקול את זה"
י':" 105 ₪.
אני: "105 ש"ח בשביל כנר? מה זה, אגרת השגחה?"
אם אני נוסעת לירושלים ונמצאת כבר בכניסה לעיר ופתאום נזכרת ששכחתי להגיד תפילת הדרך, אפשר להגיד אותה גם בשלב מאוחר כ"כ של הדרך?
יש לזה תחולה רטרואקטיבית גם על הדרך שכבר נסעתי?
אם יהלום הוא החומר הכי קשה בטבע וניתן לחתוך יהלום רק באמצעות יהלום אחר אז כשמשייפים יהלום ועושים את זה באמצעות יהלום אחר, איך היהלומים יודעים מי מבין שניהם אמור להשתייף??
ראיתי באוטובוס בחור עם מדים של חיל האוויר ומשקפי טייסים....
מה הקטע עם המשקפיים האלה? מי החליט שאלה משקפיים של טייסים? למה?
ואם אני הייתי בחיל האוויר, רק מהפחד של להיראות מתלהבת הייתי הולכת עם כל משקפיים אפשריים חוץ ממשקפי טייסים.... זה מרגיש כ"כ מטופש.
נכון שממש מגעיל לחשוב על זה שהחפץ הכי מזוהם עלי אדמות הוא הידית של הברז??
"מהמסמכים הנ"ל ניתן ללמוד כי התובעת התנהלה דחופות באמצעות השפה העברית, בין בעצמה ובין בעזרת אחרים."
(ת"א 1450/01 דוידאשוילי מריה נ' בנק לאומי למשכנתאות (ע"ר) לח (2), 561)
אני לא יודעת מה לגבי התובעת אבל נראה לי שמישהו אחר כאן דווקא לא מתנהל דחופות באמצעות השפה העברית...
אני חייבת חופש....
בשבת שאלתי את ההורים שלי אם הם עשו לי קידוש בבית הכנסת כשנולדתי... הם אמרו שלא. אז אמרתי להם שבגלל זה אני לא מתחתנת..... אמא שלי נבהלה נורא והחליטה שמתישהו בקרוב הם הולכים לעשות לי קידוש....
זה הולך להיות מצחיק.... אני אדאג שיהיה קיגל.
לא כיף הסיפור הזה של הוירוס בפייסבוק, אני פותחת את המייל בבוקר ושמחה לראות מיליון עדכונים מפייסבוק ומגלה שזה לא אומר שמישהו אוהב אותי.... באסה...
J
חזרתי לכתוב שלוש נקודות אחרי כל חצי משפט שלי...
ואחרי שכבר חשבתי שנגמלתי...