http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169בס"ד, כשהייתי קטנה תמיד אמרו לי שאני חצופה ויש לי פה גדול, היום כשאני גדולה החלטתי לעשות מזה קריירה והלכתי ללמוד משפטים. וכן, אני עדיין מצחיקולית למדי... heCopyright 2026 פרת משה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169upload/122956.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=10362173<div align="right" dir="rtl">אני לא הולכת לכתוב כאן יותר. כבר תקופה ארוכה שאני חושבת לכתוב את זה. כבר תקופה ארוכה שאני רומזת שזה מה שאני הולכת לעשות ואף פעם לא היה לי את האומץ לכתוב את זה כי זה תמיד נראה היה לי קיצוני מדי.... אולי אני אתחרט... אולי פתאום יקרה משהו טוב ואני ארצה לכתוב עליו. לשתף אתכם. אבל זו הנקודה שבה החלטתי שאני לא הולכת לכתוב יותר. אין לי מה. אין בשביל מה. הייתי אומרת משהו על זה שהגיע סופה של תקופה, שהגיע הזמן למשהו חדש. אבל אני לא חושבת ככה. פאקינג שבע שנים שאני כותבת וכלום לא משתנה. לא מרגישה שאני זזה לשום מקום. נשארת על ניוטרל. בנות בדרך כלל מפסיקות לכתוב כשהן מתחתנות. אין לי שום כוונה לחכות עד אז. לעבור עוד חודש ועוד חודש, לכתוב פוסט קצר כל פעם, לקוות שבחודש הבא אני אחזור לכאן במלוא המרץ עם המון סיפורים חדשים מתקופה חדשה של חיים. אני לא מסוגלת לזה יותר. זה לא בשבילי. יש מאגר של תקווה אצל אנשים שיכול להיטען בכל פעם מחדש אם יש להם את הכלים לזה. אין לי את הכלים לזה והבטריה שלי עומדת להיגמר. </div>Wed, 31 Dec 2008 19:48:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=10362173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=10362173http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=10231995<div align="right" dir="rtl">"עקוב אחר שינויים" זאת אחת הפונקציות היותר משונות שמספקת תוכנת ה"וורד". מי יכול לעקוב אחרי השינויים שהוא ביצע במסמך כשכל הדף מלא בקווים ארוכים אדומים החוצים את המסמך לרוחבו שבסופם המון בלונים אדומים קטנים שבתוכם כל מיני שמות קוד לשינויים שעשית שאין לך דרך לדעת מהם באמת. נכון שיש דברים כאלה שאתם רואים לפעמים שמאוד מוזר למצוא פתאום כי הם לא במקום הטבעי שלהם ואפילו לא במקום השני הטבעי שלהם ויותר מזה, הם במקום שבו אין לכם שמץ של מושג איך הם יכלו להגיע לשם? פדים משומשים שזרוקים באמצע הרחוב למשל. סיכת שדכן בתוך האסלה (נשבעת לכם שמצאתי אחת כזאת) "כבודו, הייתי רוצה להציע הצעה ונראה לי שחברי לא יתנגד לה. בטרם יחל הדיון בטענות הצדדים, לגופו של עניין, מוטב שכבודו יכריע בשאלה המקדמית למי יש יותר גדול" <P class=MsoNormal d</div>Sat, 29 Nov 2008 19:23:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=10231995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=10231995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=10107963<div align="right" dir="rtl">לא יעזור, גם בשנת 3000, אנשים כבר יעשו סופ"שים על מאדים, תחיית המתים תהיה הליך רפואי מוכר ועשירי למניין אפשר יהיה למצוא רק אם נשלח לו "איוונט" בפייסבוק חודש קודם* אבל כשמישהו יתקשר אלינו מחו"ל אנחנו נהיה חייבים להגיד לו בהתפעלות: "וואו, אני שומע אותך טוב ממש כאילו אתה בחדר השני" * איזהמרגיז זה יהיה אם כשיזמינו עשירי למניין הוא יענה: "מייבי"... טיסות משום מה תמידמתקיימות בשעות מופרעות, אתה מגיע לשדה התעופה וזה כמו עולם אחר. ארבע בבוקר ושדה התעופה מלא באנשים, כולם אנשים נורמטיביים כמעט כמוך, עושים קניות, שותים קפה, כל עובדי השדה מתנהלים כאילו הכל כ</div>Wed, 29 Oct 2008 22:53:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=10107963http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=10107963http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9960190<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה עם כל הלחץ הזה שמופעל עליי. מצד אחד כולם נורא רוצים שאני אעדכן ומצד שני מצפים ממני להיות מצחיקה כהרגלי. אני לא יכולה לתפקד ככה במצבי לחץ מהסוג הזה ומאז ומעולם הייתי מאלה שיש פוטנציאל והוא בעיקר לא ממומש. אני חושבת שזה בגלל שאני רצה למרחקים קצרים. ההתקדמות שלי בהתחלה מהירה מאוד והציפיות עולות בהתאם. אח"כ אני מפסיקה להתקדם עד כדי נסיגה אפילו. זה ככה בלימודים, בעבודה, עם החברים שלי, עם המשפחה. אין מה לעשות, חברים, אתם פשוט תצטרכו ללמוד את זה ולהתמודד. יותר טובה מזה אני לא יכולה להיות. אח שלי התחתן. ציפיתי שאצטרך לבוא עם חליפת שריון כדי להתגונן מפני מטח ה"בקרוב אצלך" והאמ</div>Mon, 29 Sep 2008 14:56:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9960190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9960190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9798116<div align="right" dir="rtl">ו: "הלכתי ל"אנה קארנינה" אבל לא ראיתי את הסוף כי הייתה לי רכבת לתפוס" אני: "זה בסדר, לא הפסדת, גם לאנה הייתה" י': "רוצה ללכת ל"כנר על הגג?" אני: "האמת שלא... אבל אם המחיר יהיה אטרקטיבי אני מוכנה לשקול את זה" י':" 105 ₪. אני: "105 ש"ח בשביל כנר? מה זה, אגרת השגחה?" אם אני נוסעת לירושלים ונמצאת כבר בכניסה לעיר ופתאום נזכרת ששכחתי להגיד תפילת הדרך, אפשר להגיד אותה גם בשלב מאוחר כ"כ של הדרך? <FONT</div>Sun, 24 Aug 2008 08:33:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9798116http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9798116http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9666127<div align="right" dir="rtl">הלכתי ברחוב ועברתי ליד אתר בניה.... פתאום שמתי לב שכשאני עוברת ליד פועלי הבניין, במקום לבהות בי, המבט שלהם מבועת ופונה כלפי מעלה... איזה מלחיץ זה? אחותי: "מה אכפת לך לצאת איתו? למדוד לא עולה כסף." ב- 24.07.2008 היה "יום ללא תאונות דרכים". ליד העבודה שלי עמדו מתנדבים עם חולצות לכבוד האירוע וחילקו בלונים לאנשים... איזה קטע זה אם נהג רואה פתאום התקהלות מוזרה בצידי הדרך והוא מסית את המבט כדי לרא</div>Wed, 30 Jul 2008 17:17:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9666127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9666127http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9454834<div align="right" dir="rtl">שלמה ארצי הופיע אתמול בקיסריה באירוע שארגנה לשכת עורכי הדין. הבוס שלי קנה שני כרטיסים להופעה אבל החליט ברגע האחרון שגבר אמיתי צריך להישאר ולראות את המשחק ולא ללכת להופעה. נחשו למי הוא החליט לתת את הכרטיסים? אז הייתה הופעה מצוינת על אף שיותר משנהניתי להסתכל על שלמה ארצי, נהניתי באמת לצפות בקהל. תמיד מצחיק אותי לחזות באנשים שבשום הזדמנות אחרת לא תתפוס אותם משתוללים ורק בהופעה בין מיליון אנשים זרים הם מרגישים פתאום צורך לקפץ על מדרגות האמפי כאילו הם בני 16 ושעת עבודהשלהם לא עולה לאנשים אחרים מאות דולרים. בכלל, חשבתי על זה שהאמפי בקיסריה כשהוא מלא בעורכי דין... אתם מתארים לעצמכם כמה שווה הזמן של כולם שם ביחד בשקלים? מטורף... <P class=MsoNormal dir=rtl s</div>Fri, 27 Jun 2008 10:39:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9454834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9454834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9312934<div align="right" dir="rtl">אני מגלה על הזרוע שלי שני כתמים חומים שלא היו שם קודם.אני נבהלת ואומרת לעצמי שאני חייבת לקבוע תור דחוף לרופא עור.אחרי רגע אני אומרת לעצמי: "בעצם, אולי...." ואז מרטיבה את האצבע, משפשפתבעזרתה את הזרוע ושני הכתמים יורדים מיד. ~ מפגרת ~ נכון שכשמעבירים לכם איזה קובץ כבד במסנג'ר לפעמים מופיעה הכתובת: "אם אתה נתקל כאן בקצב העברה איטי, לחץ כאן כדי לברר מדוע" ונכון שזה המשפט הכי מטופש בעולם כי אתם אומרים לעצמכם, מה תעזור לי ההתפלספות הזאת... מה אכפת לי מדוע? העיקר שזה ייפתר איכשהו... הסתכלתי על הבקבוק של טיפות העיניים שלי וראיתי שהן מכילות hydroxyprpylmethylcellulose איזה פחד... מי רוצה להכניס את זה עכשיו לעיניים? א: "חשבתי על זה ואת הידידה הכי קרובה שלי"אני: "אני הידידה היחידה שלך, עם כל השאר שכבת" איזה אנשים אלה שמפליצים שניה לפני שהם יורדים מהאוטובוס ומשאירים את כולם עם הריח... חיות, אני אומרת לכם. ב"טעם העיר", כמו כל שנה, יש את המתחמים הגדולים של תנובה ופיראוס וכו', השנה היה גם מתחם של "לרדת בגדול"ובסביבתו נתלה שלט שעליו נכתב: "תכולת המקום עד</div>Thu, 05 Jun 2008 15:53:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9312934http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9312934http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9192104<div align="right" dir="rtl">אתמול פרצו לנו לאוטו. הגנבים שברו את החלון הקטנצ'יק שצמוד לחלון האחורי הצידי, פתחו את הדלת ועשו בלאגן באוטו.חוץ ממשקפי שמש של אמא שלי, נדמה לי שהם לא גנבו כלום... אני מקווה... דווקא נחמד מצידם לשבור רק את החלון הקטן כדי לא לגרום לנו להפסד כספי גדול מדי. הם פתחו את תא הכפפות, בלגנו אותו לגמרי העיפו מתוכו את הג'י. פי. אס על הרצפה אבל לא טרחו לקחת אותו איתם. בטח אחד מהם רצה לגנוב אותו ואז השני אמר לו: "עזוב אותך, ראית מה היא כתבה בפוסט הקודם, זה חרא של מכשיר... הוא לא יודע את הדרך ורק צועק כל הזמן... בשביל מה אנחנו צריכים את הזבל הזה?" גשר המיתרים החדש שנבנה בכניסה לירושלים דומה דמיון מפתיע לגשר החדש שנבנה מול הקניון הגדול בפתח תקוה. שני גשרים מכוערים ומטופשים...בטח אותו אדם תכנן את שניהם והצליח לדחוף אותם למדינת ישראל בשתי ערים שונות. לי זה קצת הזכיר את הסרט "מעודדות צמודות" שבו קבוצת המעודדות קונה את הכוריאוגרפיה שלה לתחרות מאיזה כוריאוגרף רמאי וביום התחרות היא מגלה שהוא מכר את אותה הכוריאוגרפיה לחמש קבוצות נוספות. במסגרת העבודה שלי יצא לי לפנות השבוע בכתב ל"רשם</div>Thu, 15 May 2008 21:02:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9192104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9192104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9101225<div align="right" dir="rtl">קנינו ג'י.פי.אס חדש. הרעיון מעניין, הביצוע קצת פחות..... פעם נסעתי למקומות רחוקים, תכננתי את מסלול הנסיעה שלי מראש והגעתי בלי להתברבר יותר מדי. עכשיו אני נוסעת, הג'י.פי.אס בוחר עבורי את הדרך הארוכה ביותר, הכי פקוקה והכי מרומזרת ומכריח אותי ללכת בה. אם אני מחליטה לשנות מהמסלול שהוא בחר עבורי, הוא לא מחשב מסלול מחדש ומנסה להתחשב ברצונות שלי, הוא פשוט צועק עליי במשך רבע שעה לעשות פרסות עד שאני נכנעת וחוזרת אחורה לנקודת ההתחלה כדי לנסוע במסלול שהוא רצה. הקש ששבר את גב הגמל היה כשנסעתי, הג'י.פי.אס הכניס אותי לתוך רחוב ללא מוצא והתחיל לצעוק עליי לפנות ימינה. "אבל אין לי ימינה" צעקתי עליו בחזרה בהיסטריה. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0</div>Wed, 30 Apr 2008 20:13:00 +0200adidushm@gmail.com (פרת משה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=1169&blogcode=9101225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=1169&blog=9101225