לפני שבוע ירדתי מהאוטובוס בדרך לעבודה וראיתי אדם עיוור הולך ברחוב. הרחוב היה מלא אנשים שניסו להקל על העיוור, לזוז הצידה ולא לעמוד לו באמצע הדרך.
הבעיה עם עזרה מהסוג הזה היא שכל אחד זז לצד אחר, אין חוקיות וכך נאלץ לו העיוור לפלס את דרכו בין אנשים שכל הזמן זזים מולו.
במקום שכל אחד ישאר במסלול שלו והעיוור בחושיו החדים יצליח להבין איפה כל אחד מהם נמצא, נוצר מצב שהוא הולך ואנשים מולו זזים כל הזמן...
"רבאק... שיגעתם אותו...."
לפני כמה ימים הפייסבוק חסם את אפשרות שליחת ההודעות שלי... מסתבר שכנראה שלחתי כ"כ הרבה הודעות לאנשים שהפייסבוק היה בטוח שאני מספימה....
אני כבר לא מדברת על כמה שהיה לי קשה להתקיים יומיים שלמים בלי להתכתב עם אנשים אבל העלבון היה כ"כ צורב.... הרגשתי כאילו אני שוב בבית הספר היסודי.... עם אותן מורות שהיו מענישות אותי בגלל דברים שלא עשיתי...
לפעמים כשאני מתקלחת אני פתאום חושבת מה היה קורה אם מישהו היה עכשיו צופה בי בלי ידיעתי... ואז אני הופכת מודעת לאופן שבו אני נראית מבחוץ ולכן מנסה להיראות הכי טוב שאפשר... כמובן שבמקרה שלי זה ממש לא אפשרי... אחרי עשר שניות של הסתבנות סקסית תמיד קורה לי משהו מטופש, סבון שנכנס לי לעיניים או לפה ואני מתחילה להשפריץ על עצמי מים או לירוק בהיסטריה או שאני פתאום מחליקה, כמעט שוברת את הראש ומצליחה ברגע האחרון להציל את עצמי תוך שאני נאחזת במשהו, מה שכנראה משווה לי מראה לא סקסי בעליל....
לטובת כל השכנים שלי... אני מקווה בשבילכם שיש לכם משהו יותר טוב לעשות מאשר לתצפת עליי...
אם מישהו מספר בדיחה שאף אחד לא מבין. האם היא עדיין מצחיקה?
לאחרונה קורה לי דבר נורא מוזר. בכל פעם שאני מגיעה לבית המשפט אני עוברת בשיקוף ומתחילה לצפצף בטירוף... זה בחיים לא קרה לי קודם. אין לי קוצב לב וגם לא חזייה חדשה ומשום מה אני עוברת בשיקוף ולאחר מכן, נאלצת לחכות בצד עד שתגיע מאבטחת להעביר את הגלאי לאורך כל הגוף שלי כשכל כמה סנטימטרים זה מצפצף.... 70% מהגוף שלי מצפצפים.
זה כנראה הסימן שלי להפחית ב- B12...
ביום שישי נסעתי עם כל המשפחה לצפון, לקרובי משפחה...
זוכרים שכתבתי על מודעות לשמלות כלה בכפרים ערביים?
אז הפעם הגדילו בני דודינו לעשות ותלו בואדי ערה שלט פרסומת ענקי שעוסק בשטיחים. בחיי, רק שטיחים אבל על השלט הייתה תמונה של כלה.
לא היה שום קשר בין התמונה של הכלה לפרסומת. כלום.
מדהים.
לילדות בין גיל 6 לגיל 11 לא צריך לקנות תחפושת חדשה מדי שנה...
כל מה שצריך זה שמלה אחת נפוחה וכתר שאליהם מצמידים בכל פעם שרביט שונה.
ככה בכל שנה אפשר להתחפש למלכה אחרת.... שרביט עם פרפר- מלכת הפרפרים, שרביט עם פרח- מלכת הפרחים, מלכת אסתר, מלכת הלילה, מלכת האבוקדו, הנעליים, החיפושיות וכן הלאה...
הייתי בפורים במסיבה של אגודת הסטודנטים בגני התערוכה.
אני לא מצליחה להבין למה לעזאזל חצי מהבחורים החליטו להתחפש דווקא לג'ק ספארו? זה אפילו לא טרנד... זה סרט שהחלק השלישי (!!!) שלו יצא כבר לפני... כמה? שנתיים?? מה פתאום נזכרתם עכשיו כולכם להתחפש דווקא לזה?
ואני כבר לא מדברת על כמה שזה מבאס את הבנות.... את רואה מישהו שמוצא חן בעינייך, הוא מחופש לג'ק ספארו, רק הפנית את מבטך לרגע וכבר הוא נעלם. עכשיו לכי תמצאי אותו בין כל עשרות הפיראטים שמסתובבים שם. וכולם בצבעי אדום, לבן ושחור... זה כמו "איפה אפי"...
(למצולם יש ממש מעט קשר לכתבה)
הגעתי למסקנה שמסיבות של דתיים נראות בדיוק כמו מסיבות של חילונים אבל הרבה פחות כיפיות...
המוסיקה לא עדכנית, אף אחד לא יודע לרקוד וכולם גם רוקדים בחבורות כאלה של בנים או של בנות... הפעמים היחידות שאפשר לראות ריקודים מעורבים הן כשזוגות חברים רוקדים עם עצמם.
ולא שאני טוענת שכולם חייבים להימרח אחד על השני.... אבל, בחיאת, אתם מגיעים למסיבות המטופשות האלה, רוקדים מעורב, אז לפחות תעשו את זה כמו שצריך....
ולא שלא נהניתי.... אבל עם כל הכבוד, לפחות לסלסה יש פן מעט אינטילגנטי....
הייתה לנו מסיבת פורים של המשרד, התאספנו כולנו בבית של הבוס הגדול, אכלנו ארוחה מצוינת, שרנו קריוקי ובעיקר שתינו אלכוהול....
הבוס הזהיר אותי לא לערבב... כמובן שלא הקשבתי לו, אני מסרבת בתוקף להיות קורבן של יחסי מרות, בטח כשמדובר באלכוהול J
כמובן שקמתי יום אחרי זה הפוכה לגמרי....
לא לחינם אנו מרבים להזכיר את הקשר ההדוק בין שתיה לנהיגה.... בשניהם אני לא מבינה כלום....
J
בבלוג זה
בכל הבלוגים
