ביום שישי האחרון הלכתי לתדלק בתחנת דלק שהיא קטנה ושוממת ורק בשירות עצמי.

כשאני נעצרת ליד אחת מעמדות התדלוק קופץ עליי פתאום מתדלק בהפתעה.

אני: "חשבתי שאמורים לתדלק כאן לבד"

המתדלק: "לבד זה בלי עיתון"

אני: "אז שיהיה ביחד"

הוא לא הבין.... הייתי צריכה להסביר את עצמי....

במוצאי שבת נסעתי למודיעין. במחלף גנות יש כבר מיליון שנה שיפוצים בכביש. כבר מרחוק קשה שלא להבחין בעשרות נורות מהבהבות, תמרורים בוהקים, איקסים ענקיים, אורות כתומים בכל מקום.

זה לא מגוחך שמרוב סימונים הנהגים מסתנוורים ועלולים לעשות תאונה? שלא לדבר על זה שעם כל הסימונים הללו עדיין לא הצלחתי להבין איזה נתיב בדיוק נחסם ואיזה ממשיך לפעול....

שמונה קונוסים פשוטים ולא זוהרים יכלו לעשות את העבודה הרבה יותר טוב...

נשארו לי עוד ששה שיעורי פילאטיס להעביר עד שאני מקבלת את התעודה המכתירה אותי רשמית כמדריכת פילאטיס.... הבעיה היא שאני במצוקת חברות קשה, אין לי למי להעביר את השיעורים האלה.... יש מתנדבות?

כל שנה אותו סיפור, אין לי למה להתחפש.... אווווף..... אולי אני אתחפש לנחש משקפיים? זה צריך להיות נחמד כשהמשקפיים לא אמיתיות.

 אין אף אחד שיכול להזליף טיפות לעיניים בלי לפעור את הפה.

 יש לי המון שיער (על הראש) ובגלל זה, אחרי כל סירוק, המברשת שלי מתמלאת בשערות, אז לאחרונה, נהיה לי מנהג קבוע, בכל בוקר, לפני שאני מסתרקת אני מנקה את המברשת מכל השערות.

אבל פתאום שמתי לב שבכל פעם שאני מנקה את המברשת מהשערות חולפת בי לשניה תחושה כזאת של דכאון.... כאילו נוצרה אצלי התניה... בכל פעם שאני מנקה את המברשת אני נהיית מדוכאת.

איזה מוזר זה....

 לאחרונה, יוצא לי לשמוע בבקרים את התוכנית של שי ודרור ב- 103. אני דווקא נורא נהנית, הבעיה היא שהתוכנית מלאה בחסויות. לשמוע את שי ודרור, הצמד הכי חצוף, נשכני ואתאיסט (שאין לו אלוהים) ברדיו אומר משפטים כמו: "מתנת צ'ירוקי, בגדים שתרצו להראות במחירים שתרצו להסתיר" זה מזעזע.

עוד יותר נוראות בעיניי הן הפרסומות, כל ארבע דקות יש רבע שעה של הפסקת פרסומות. אם הפרסומות היו נורמליות עוד הייתי מבליגה אבל כמעט כל הפרסומות עוסקות בנאטורופתים, רופאים אלילים, כל מיני שטויות על בואו של המשיח ובל נשכח את עשרות הפרסומות לכל החנויות לבגדים, מכשירי חשמל ובע"ח, שנמצאות, איך לא, בלישנסקי, אזה"ת בראשון לציון.

אבל הפרסומת שממש הכעיסה אותי הייתה הפרסומות לבזק בינלאומי. בפרסומת הם מציינים את העובדה שספקי אינטרנט דורשים ממך להתחייב ואז לא מאפשרים לך להתנתק מהם. בפרסומת, בזק מבטיחה לסייע ללקוחות לצאת מההתחייבות כלפי ספק האינטרנט שלהם כדי שהם יעברו אליהם.

ובסוף הפרסומת הקריין אומר "מותנה בהתחייבות לשנה"

חצופים....

 סבלנות לילדים קטנים זה כמו חניה בתל אביב.

בדרך כלל אין בכלל ואחרי חמש בערב יש רק לדיירי הבית.

וברוח ההתמחות...

"אמבולנס צ'ייסר"