לשאוף לנשוף

לפני כמה ימים טליונת הייתה עצובה. טליונת היא ילדה מאוד דרמטית, כך שרגשות גדולים הם עניין שבשגרה אצלה, אבל עצב, עצב פשוט הוא די נדיר. ערכתי בירור, והתברר לי שהיא רבה עם ע' (אות בדויה) כי ע' הודיעה לה שהיא לא תהיה חברה שלה עד שטליה תתחיל לשמור כשרות. כיוון שטליה הייתה ממש מוטרדת מהדרישה הזאת, לא פרצתי בצחוק, וקצת העמקתי בשיחה. זו אותה ע' שבערך פעם בשבוע מסבירה לטליה שלטליה כן יש אבא, ושהיא לא מכירה אותו, והגרוע מכל: כשערכתי את מסיבת יום ההולדת של טליונת היא לא הפסיקה להסתובב סביבי ולהתחנף אליי. אני מתעבת ילדות חנפניות, הן מאוד חשודות בעיניי. 

מסתבר שע' גם מסיתה תלמידה נוספת נגד לולו, וזה כבר ממש מטריד אותי. לצערי, לולו ירשה ממני את חוסר האסרטיביות ואת הרצון לרצות, ואין מצב שהיא תגיד למפלצת שתלך לחפש מי ינענע אותה. מאז אני עם היד על הדופק, מבררת מדי יום מה קורה עם ההיא, אם זה יילך לכיוונים שלא נראים לי אני אפנה למחנכת. בינתיים אני חושבת שלולו צריכה ללמוד שיש גם ע' בעולם, וצריך להתמודד אתם. למרבה הצער, גם אי אפשר לתפוס אותה בסמטה אפלה ולאיים עליה, וחבל!

בעניין קצת יותר משמח: סיימתי את תעודת ההוראה שלי. אני מורה בכירה מוסמכת עד גיל 6. זה קצת מרגש אותי, כי זו הפעם השנייה שבה אני מצליחה לסיים משהו עד הסוף, די מקור לגאווה. עכשיו רק סטאז', שנה נוספת של לימודים במכללה, ויאללה, למקום שבו משלמים לגננות טוב יותר.