מיכל והכפר

לא חשבתי מעולם שבלוגי היקר יהפוך לבלוג רפאים. שבכלל בלוגים יצאו מהאופנה וכל הגיג בן יותר ממאה ארבעים תווים יכונה "חפירה". וכבר יותר מתשע וחצי שנים שאני כותבת בלוג (ברוטו, כן?) והוא גדל והתבגר יחד איתי כי גם אני, ישתבח שמו, התבגרתי (זה מבורך. קמטוטי ההבעה פחות מבורכים). 

אבל אני עובדת, ומנסה לג'גלג בעוז את הילדים והבית והזוגיות. איך אומרים אצלנו בגולה הדוויה? something got to give והמשהו הזה הוא הבלוג.

אז אני עוד כאן והמון חברים מישראבלוג הם גם חברים בפייסבוק וזה נפלא וכולי תקווה שבקרוב מאוד אחדש ימי כקדם. אני חושבת על בלוג חדש, באכסניה אחרת בלבוש אחר עם אותה הגברת. אבל אני לא יכולה להבטיח, בכל זאת רשימת המשימות ארוכה ביותר. משהו בוער בי מבחינת האפשרות הנפלאה הזאת שהמחשב, כלומר אתם, מדבר אלי.