http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593חסידת עוגות העולםheCopyright 2019 מיכליקה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13801984<div align="right" dir="rtl">לא כאן... http://michalica.wordpress.com/2013/06/02/%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA/</div>Sun, 02 Jun 2013 23:55:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13801984http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13801984http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13764762<div align="right" dir="rtl">לא תבואו לבקר? להגיב? לברך? http://michalica.wordpress.com/</div>Thu, 02 May 2013 01:11:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13764762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13764762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13713988<div align="right" dir="rtl">אללי, כמה קר פה, אתם אל תאמינו (אתם אל תאמינו זו המצאה כתוצאה מתרגום ישיר מדי, כל הזכויות שמורות לילדים) כמה. קר כל כך שבא לנו לבכות ואנחנו מקללים נמרצות כל הזמן. אתמול יצאתי עם חברות שלי ורק ללכת מהמסעדה לבר היה בלתי נסבל. שימו לב שאני מתלוננת על מעבר ממסעדה (אתיופית, נחמדה מאוד) לבר אופנתי וחמוד בקצה הרחוב. בכל אופן גולת הכותרת בכל העסק הוא ה-ב-נ-ו-ת. קארי, פמלה, מאיה ואני. היה כל כך כיף, עד שחזרתי הביתה וטל שאל אותי על מה דיברנו ואמרתי: "על השואה". כיף! איך הגענו לשואה? אני מתארת לעצמי שעלתה שאלת ה"מה אנחנו מספרים לילדים ומה לא" באופן כללי (אני מספרת לילדים כמעט הכל חוץ מעל שואה) וקארי ואני באנו מבית שלא היתה בו הגבלה על שעות מסך כל עוד אנחנו עוזבים את ההורים שלנו לנפשם. אי לכך אי שם בסביבות אפריל מגיל ארבע לערך נחשפתי לכל התמונות והסרטים הפלסטיים ביותר של השואה (תגידו לי שהיום מגוננים יותר על הילדים בנושא הזה, בבקשה). אני באמת לא מבינה מה הקטע שכל יום שואה העיתונים מלאים ב"פורנו שואה" עם התיאורים הכי מחרידים. למי זה עוזר? מה המטרה? לא רק על שואה דיסקסנו, גם על השיער הגרוע שלנ</div>Fri, 22 Mar 2013 00:58:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13713988http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13713988http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13708318<div align="right" dir="rtl">כשהגענו לאן אמבופ, שמתי לי מטרה להיות חברה של שתי הבחורות שאני חושבת שהן הכי מאגניבות באן אמבופ. הראשונה היא מיירה הצלמת והשניה היא קת'רין, אמנית מהממת אחת. הן נראו לי יצירתיות ומדהימות. בינתיים התחברתי עם המון בחורות מקסימות ושכחתי מכל הקטע. עם מיירה התחברתי לפני כמה שנים, הבן שלה לומד בביה"ס בו אני מלמדת והיא מותק. השנה הגיעה ילדה חדשה לכיתה של אור ובמקרה לגמרי התיישבה ליד אור ולגמרי במקרה לה ולאור היתה כימיה מיידית. מן הסתם פליידייטס נקבעו כבר בספטמבר ומתברר שאמא של פיונה היא קת'רין. אז הנה, כבר שכחתי לגמרי מרצוני להתחבר איתה ועכשיו אנחנו חברות. מקרוב, קת'רין מקסימה והיא עוברת עכשיו שורה של קשיים שלא נכנס אליהם עכשיו, אבל בגדול: המצב לא להיט בכלל. לקת'רין יש בלוג. אני מניחה שהיא בעיקר כותבת בשביל לייחצן את החנות המדהימה שלה http://redshoeshomegoods.com/ ואולי בגלל זה היא פשוט כותבת כמה הכל מקסים בלי לזרוק מילה על כך שבשנה האחרונה החיים שלה התהפכו על הגב וקשה להתהפך בחזרה. ואני? הכל אצלי קרעחצים. ה-כ-ל! אני בעיקר פסימיסטית ללא תקנה. קראתי היום ששי פירון, שר החינוך המיועד סירב למכו</div>Sun, 17 Mar 2013 05:09:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13708318http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13708318http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13702700<div align="right" dir="rtl">תודה על התגובות החמות על הפוסט הקודם. עשיתם לי חשק. אי לכך המעמול רוקדת כרגע לצלילי "מותק של פסטיבל 2" אליו היא התמכרה לא מזמן למרבה הביעוס. את הגדולים שלחתי לקרוא כי מרץ הוא חודש הקריאה ולכן האתגר הוא לקרוא כמה שיותר ולתעד את הדקות. זה עובד על יושר, כלומר, עניין אמריקאי לכל דבר. הבית מעט מוזנח כרגע אבל אני במלחמה בבלאגן ולראשונה בחיי אני גם מצליחה לנצח אותו. בכל אופן, העניין שלשמו התכנסנו הפעם הוא הטנטרומים! אחרי שני ילדים שקטים ומתוקים להפליא שקיבלו אמא מעט מטורללת, נולדה לה המעמול לפני כמעט שנתיים. וגם היא תינוקת שקטה ומתוקה, בעלת יכולת שינה מרשימה וחיוך תמידי. כך היא היתה עד גיל שמונה חודשים. בגיל שמונה חודשים היא שכחה איך לישון. בגיל שנה היא שכחה איך להיות תינוקת נוחה ומאז צרחות מילאו את ביתינו פלוס ניסיונות צניחה חופשית מכל מיני מקומות גבוהים. חברי הפייסבוקיים יכולים לעלעל בתמונות של הנסיכה בשמלות מלמלה (לא צחקתי בנושא השמלות) עם סימנים כחולים למכביר על הפנים בגינם אני חוששת שקדמן עומד לתפוס את המטוס הראשון למיד ווסט. לא מספיק שיש לי סימנים כחולים על הפנים מצניחות לא מוצלחות מ</div>Mon, 11 Mar 2013 23:45:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13702700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13702700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13700591<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי מעולם שבלוגי היקר יהפוך לבלוג רפאים. שבכלל בלוגים יצאו מהאופנה וכל הגיג בן יותר ממאה ארבעים תווים יכונה "חפירה". וכבר יותר מתשע וחצי שנים שאני כותבת בלוג (ברוטו, כן?) והוא גדל והתבגר יחד איתי כי גם אני, ישתבח שמו, התבגרתי (זה מבורך. קמטוטי ההבעה פחות מבורכים). אבל אני עובדת, ומנסה לג'גלג בעוז את הילדים והבית והזוגיות. איך אומרים אצלנו בגולה הדוויה? something got to give והמשהו הזה הוא הבלוג. אז אני עוד כאן והמון חברים מישראבלוג הם גם חברים בפייסבוק וזה נפלא וכולי תקווה שבקרוב מאוד אחדש ימי כקדם.אני חושבת על בלוג חדש, באכסניה אחרת בלבוש אחר עם אותה הגברת.אבל אני לא יכולה להבטיח, בכל זאת רשימת המשימות ארוכה ביותר. משהו בוער בי מבחינת האפשרות הנפלאה הזאת שהמחשב, כלומר אתם, מדבר אלי.</div>Sun, 10 Mar 2013 05:02:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13700591http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13700591http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13518635<div align="right" dir="rtl">ואיך שאמרתי שנגמר לי הזמן, הוא נגמר לי עוד יותר. האמת היא שקראתי ספר שנושאו הוא זמן, אבל זו היתה אגדה מטופשת שמתאימה בעיקר לבני נוער. הנמשל בסופו של דבר היה לא להסתכל כל הזמן על השעון ולא למדוד את הזמן אלא להרגע. מצד שני, כשאני צריכה לקום לעבודה, אני מכוונת את השעון לשש. וזה בדיוק מה שעשיתי בשבועות האחרונים. השבוע למשל, אחרי שנגמרו כל החגים וכבר התרגלתי לטוב, הייתי צריכה להחליף מורה אחת פעמיים ולהשאר לישיבה המיותרת ביקום פעם אחת. תוסיפו לזה את עמליה שלא יודעת לישון וקבלו סמרטוט בדמות אישה. הו כן, לכל מי שפספסה את הפרקים הקודמים בעלילותי: פנו אלי מבית הספר ההוא וביקשו שאלמד שם. הלכתי לראיון עבודה והאמת היא שהרגשתי שאני מראיינת את המנהלת החדשה במקום שהיא תראיין אותי. מאחר שהסשן הקודם בעבודה היה שוטים ועקרבים לא ששתי לחזור אבל המנהלת החדשה היתה ממש נפלאה ואמרתי לעצמי שזו ההזדמנות לתיקון. היא גם הציעה לי שכר שהיה כמעט טוב מדי מכדי להיות אמיתי ובאמת אחרי חודש שנינדנדתי לה על חתימת החוזה, רגע לפני קבלת המשכורות היא אמרה לי שהיא "התבלבלה" ואני עומדת לקבל עשרים אחוז פחות. הרגשתי כאילו אני ח</div>Sat, 20 Oct 2012 22:17:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13518635http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13518635http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13405966<div align="right" dir="rtl">הלכתי לבדוק בחיסכון, אם נשאר לי קצת זמן לעצמי. אופס, ביזבזתי את הכל...</div>Wed, 08 Aug 2012 05:40:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13405966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13405966http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13384310<div align="right" dir="rtl">כבר מזמן רציתי לספר על עמליה, אבל אין לי זמן. בעיקר בגלל עמליה. הילדה דואגת להעסיק אותי יומם וליל ואני לא צוחקת. הלילה התעוררתי שלוש פעמים כדי להניק אותה. אני יודעת היא כבר גדולה ולא באמת אמורה להתעורר בלילות ובעיקר לא לינוק כמו תינוק בן יומו. מה שמדהים זה שכשהיא היתה תינוקת בת שלושה חודשים היא כבר ישנה לילות שלמים ומאז הכל התדרדר. אני לא מתלוננת באמת, שלא תבינו אותי לא נכון. אני יודעת שהרבה גבות יורמו פה, על הלילות ובעיקר על ההנקות. אבל היום הלכנו לגן השעשועים ובאופן מפתיע, הגן הריק בדרך כלל, היה מלא באמהות ותינוקות בני חמישה עשר חודשים, ממש במקרה. כל התינוקות ינקו וזה ממש מעודד אותי. עד מתי אמשיך? אני לא יודעת, עד שעמליה תמשיך כנראה. היא לא מדברת הרבה. היא אומרת אבא, אמא והנה ולאור ובן יש לה שם אחד: איי-יי. לפני כמה ימים היא המציאה שיר חדש שהולך ככה: אבא אבא אבא כשאת האבא הראשון היא אומרת בקול רגיל ואז את האבא השני בקול צפצפני וחוזר חלילה. זה כזה מתוק ואני אף פעם לא מספיק זריזה כדי לתפוס את זה בוידאו. היום סיפרתי לילדים סיפור מצחיק והם צחקו. כולם, גם עמליה כי גם היא רוצה להשאר בענ</div>Thu, 26 Jul 2012 03:56:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13384310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13384310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13361681<div align="right" dir="rtl">אני רק רוצה שתדעו כמה אני מהממת: ביום ראשון, לקחתי את הילדים, לגמרי לבד (כלומר, בלי הטלכה) למופע להטוטי קירקס בשוק האמנים של יום ראשון. קניתי להם כל מיני שטויות בשוק האמנים של יום ראשון (צמיד לאור, היא הספיקה לאבד חלק ממנו וזה מרגיז אותי נורא ולבן קניתי מזלג שהידית שלו מתארכת כמו אנטנה כדי שהוא יוכל לגנוב אוכל טעים מכולנו). כמו כן לקחתי אותם לאכול בקוסמו. אחר כך הלכנו לספריה המדהימה שלנו. האם אי פעם סיפרתי מספיק פעמים כמה הספריה שלנו מהממת? האם סיפרתי שניתן לקחת עד מאה פריטים? שיש שם את הdvd הכי חדשים? לא שאני יודעת אילו סדרות או סרטים הוקרנו בשנה ומשהו האחרונות כי אני בכוננות אמא לתינוקת נמרצת איימים. שיש שם סרטים וספרים בעברית? שיש שם מגזינים מלוא החופן? מגזינים אמריקאים, אוסטרליים ובריטים? שיש פעילויות לילדים ולמבוגרים כ-ל יום? שאפשר להזמין ספרים וסרטים גם מסניפים אחרים? אז ביום ראשון היה אירוע קומיקס, עם עשרות סדנאות לילדים (היה שם אנימטור של adventure time שלימד את הילדים איך לצייר את הדמויות, למשל) ולמבוגרים (אנימציה, סטופ מושן, פלסטלינה וכו') והביאו תותחים כבדים בתחום הקומיקס.</div>Thu, 12 Jul 2012 05:12:00 +0200michalica@walla.co.il (מיכליקה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=114593&blogcode=13361681http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=114593&blog=13361681