בית מחסה לאותן המילים שנולדו ויצאו לאוויר העולם, ואיש אינו חפץ בהן מלבדי.

לא אומרים איחס על אוכל #1

שלשום בערב אני יושבת בבית סוף היום אני כבר עייפה. רצתי בשלג, עבדתי, שחיתי, הייתי אמא הייתי אישה. זמן מנוחה.

אבל בא לי שוקולד פתאום. זה נו, הצימוקים שמכוסים בשוקולד.

מתפתח דיאלוג פנימי.

"בא לי שוקולד."

"אז בא לך, אז מה. חושך, מינוס 6 מעלות בחוץ, שלג, את עייפה האחר בוערת בפנים רדי מזה."

"אבל בא לי שוקולד."

"תגידי לי את נורמאלית. מה שוקולד עכשיו. אין. תדחי סיפוקים."

"אבל בא לי שוקולד."

"אויש, אז לכי כבר קרצייה".

אז הלכתי. אבל לא כאן ל 7/11 שפתוח כל הלילה והוא שתי דקות הליכה. לא. רק מהסופר אני צריכה. אלו שעל משקל. 20 דקות צעידה נמרצת ואני בחזרה בבית עם השוקולד. ניצחון. 

כבר כשאכלתי לא היה לי טעים. אבל אכלתי. מה אני פראיירית. צעדתי בשלג ואני לא אוכל כי קצת לא טעים? מה אני מפונקת?

24 שעות!!!! 24 שעות של אומללות מהחיים זה עלה לי. קלקול קיבה ביג טיים. לילה ללא שינה, כמעט עילפון בבוקר, יום שלם שאני זרוקה במיטה עם צמרמורות בחילה כאבי ראש ובטן. ותאמינו לי אם אני לא הלכתי לקפה היומי שלי זה שקול לגסיסה. מי חשב שצימוקים עם שוקולד יכולים להיות מקולקלים? מה זה הדבר הזה אה?

NEVER AGAIN 

אני סיימתי אתם לעולמי עד. גם זו דרך לגמילה.

לא אומרים איחס על אוכל #2

יין, בירה, יוגורטים, גבינות צהובות, שוקלד מרס או טוויקס או סניקרס, סוכריות גומי, מרשמלו, צ'יפס של מקדונלדס למשל, טורטיה ושעועית במסעדות מקסיקניות, פשטידות פירות בקונדטוריות נחשבות, משקאות אנרגיה, רטבים לסלט.

מה משותף לכל המאכלים הנ"ל? שאין בהם בשר ולכן הם ידידותיים לצמחוניים.

אז זהו שלא. מי שבאמת צמחוני מתוך אידואולוגיה ומקפיד בקלה כחמורה ולא רוצה ששום משהו שהיו לו פעם הורים ימות בדרך לצלחת שלו בהחלט יכול להכשל במאכלים האלו.

אנזימים מדופן קיבה של חיות (משתמשים בגבינות להגבנה-rennet) ג'לטין מעצמות של חיות (מוס שוקולד, יוגורטים, מרשמלו וסוכריות גומי למשל), שומן מחיות (שוקולדים למיניהם, פשטידות וקינוחים נחשבים אוכל מקסיקני וכד' -lard) חומר משלפוחיות של דגים (הבהרת יינות ובירות-isinglass) כל אלו ועוד מיני הפתעות מסתתרות במאכלים צמחוניים לכאורה. 

העניין הוא שגם לאנשים כמוני שקריאת תוויות מאכלים היא בשבילם תחביב ולא מועקה עדיין קשה לדעת. יצרנים יכולים לכתוב על גבינות "אנזימים" מבלי לפרט אם אלו נלקחו מהחי מהצומח או מהדומם (יש אנזימים סינטטיים מיקרוביולוגים). בהרבה ממתקים תמצאו "חומרי טעם טבעיים" זה חוקי להכליל תחתם חומרי טעם שנלקחו מהחי חיה היא טבעית. במקדונלדס (ואולי לא רק) הטעם של הצ'יפס משתבח כי מוספים לו תערובת של מח עצם וותאמינו לי יש בטוח עוד כאלו שאני מפספסת.

חשבתי שלפחות בישראל קצת יותר קל מהבחינה הזו בזכות הדתיים והכשרות. כי אם גבינה היא כשרה חזקה עליה שלא תחיל חומרים מהחי. אבל מסתבר שגם זה לא מדויק. ישנם הלכות שקובעות שאם חומר מהחי עבר עיבודים מסויימים והוא כבר רחוק מצורת המקור הוא בטל בשישים ולכן ניתן להכשיר. כך שלצמחונים אדוקים גם זו לא ערובה. 

קשה קשה להיות צמחוני.

לא אומרים איחס על אוכל #3

החברה שבה האיש שלי עובד הכריזה היום רשמית על פשיטת רגל. לפי תגובות הסביבה אני אמורה להיות מודאגת ולחוצה.

אני לא. למה? לא יודעת כי אני טיפוס מופרע ששינויים דרמטיים נראים לו כמו הזדמנות חדשה. לא נעים להודות אבל זה אפילו סוג של משמח אותי. אני מקווה שהמציאות לא תוכיח לי אחרת.

אבל איך זה קשור לאיחס על אוכל?

לא יודעת. אבל אם נהייה עניים שחיים ברחוב לא נוכל להגיד איחס על שום אוכל.