אפשר לומר שאני סוגרת שבוע רווי בסיפורים של אנשים שונים ומגוונים.
החל מחייהם הפרטיים של הסובבים אותי, דרך חולים במיון וכלה בסרטים טובים. אין לאמירות האלו אף פואנטה חוץ מהעובדה שזה עסק מרתק במיוחד שמזכיר לי למה פעם, כשחשבתי שאני יודעת מה אני רוצה בחרתי לי מקצוע שתכליתו היא לספר סיפור.
האושר נמצא בדברים הקטנים. וזה נכון בעיקר כשאתה יודע איך ליצור אותם לעצמך. מחשבה יוצרת מציאות- שמעתי את זה בכמה וכמה פילוסופיות.
הדברים הקטנים שבחיים- מישהו נהג לקרוא לזה ככה. היום זה מסתכם אצלי ברשימה מתפתחת שכוללת הספק מרשים ביחס לעובדה שהתחלתי לתעד אותם לפני לא יותר משלושה חודשים.
טיול על החוף באמצע הלילה, גלידה כשקפוא בחוץ, לשבת מתחת לעץ באיזה פארק, לסגור את המירס באמצע היום לחצי שעה, לאסוף כרטיסיות של יוגורט ולהגיע לעשירי חינם, לעשות שני סיבובים עם אותו קו של אוטובוס רק כי הנהג נחמד, לתת חיבוק אמיתי, לרדת שלוש תחנות לפני המקום שאני צריכה וללכת ברגל.
יש עוד הרבה ואני אוהבת להזכיר אותם לעצמי כי איכשהו אלו התבלינים שמוסיפים את הטעם לתבשיל העבודה היום יומית.
מצחיק שבגיל 21 אני מפחדת משחיקה, קמטים, שיערות לבנות והתקף לב כשבעוד פחות או יותר שנה הדאגה שלי תהיה מה אני בכלל רוצה לעשות עם עצמי בחיים האלו ואיך להתחיל הכל מההתחלה.
אני עייפה, עייפות טובה כזו של מישהו שהתאמץ, הזיע, השקיע המון מחשבה ומרץ בעבודה, ואחרי שבוע של עומסים לא סטנדרטיים זוכה למנוחה אמיתית שאותה אפשר להעריך רק כשאין אותה. נפלאות ה"אין".
לא זוכרת איפה שמעתי אבל העולם האמיתי מורכב מאין. בונים בית וקירות אבל בפועל משתמשים בחלל הריק שבתוכו, כשאין משהו שצריך- ממציאים משהו חדש וכן הלאה. תאוריה מדהימה שקטונתי מלהסביר אותה.
ועכשיו מה שנשאר זה להניח לחלומות המלאים בתוכן מקצועי ולתת לעצמי פשוט לעצום עיניים, ולהיפרד מהמחשבות למשך הלילה.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
