חייכו, הכל לטובה =]

אחחח עזריאלי

מעונם של הג'ובניקים, מעולם לא נראה יפה יותר, הכי יפה ב4 וחצי בלילה

Guns N Roses - November Rain

When I look into your eyes
I can see a love restrained
But darlin' when I hold you
Don't you know I feel the same

'Cause nothin' lasts forever
And we both know hearts can change
And it's hard to hold a candle
In the cold November rain

We've been through this auch a long long time
Just tryin' to kill the pain

But lovers always come and lovers always go
An no one's really sure who's lettin' go today
Walking away

If we could take the time
to lay it on the line
I could rest my head
Just knowin' that you were mine
All mine
So if you want to love me
then darlin' don't refrain
Or I'll just end up walkin'
In the cold November rain

Do you need some time...on your own
Do you need some time...all alone
Everybody needs some time...
on their own
Don't you know you need some time...all alone

I know it's hard to keep an open heart
When even friends seem out to harm you
But if you could heal a broken heart
Wouldn't time be out to charm you

Sometimes I need some time...on my
own
Sometimes I need some time...all alone
Everybody needs some time...
on their own
Don't you know you need some time...all alone

And when your fears subside
And shadows still remain
I know that you can love me
When there's no one left to blame
So never mind the darkness
We still can find a way
'Cause nothin' lasts forever
Even cold November rain

שייגעצ - את יודעת

את יודעת אני יודע
אז למה כל המשחקים
את שומעת אני שומע
אבל אנחנו שני חרשים
החיים מסריחים
חבלים שקושרים

את חושבת אני חושב גם
והזמן רק מתבזבז
רוצה להוריד לך את החולצה
אבל אף פעם לא מעז
החיים הם ריקים
הצבעים דהויים

אם יש לך זמן
צלצלי אליי הערב
כי אני מפחד להתקשר
ואם יש לך כוח תתקרבי אליי הלילה
כי אני כבר עייף מלהתרחק

את כועסת אני כועס גם
ושכחתי כבר על מה
יושב בחדר מדליק סיגריה
מקלל את הבת זונה
אהבה משונה
פעם טוב ופעם רע

אם יש לך זמן
צלצלי אליי הערב
כי אני מפחד להתקשר
ואם יש לך כוח תתקרבי אליי הלילה
כי אני כבר עייף מלהתרחק

אני באמת עייפה מלהתרחק ומלריב...

אז ביום שישי אורטל יצאה הביתה וקראה לנו לבוא, אז באנו! אני ונופית נסענו להרצליה

תחילה התיישבנו אני נופית ואורטל ובלסנו לנו את כל הסינמה סיטי, ואז פגשנו את איריס חן ורן ליד שבעת הכוכבים =]

והחלטנו לנסוע למקום בשם "השבלול" על החוף...כמובן שחן ואיריס ביקשו ממני לשים ת'תמונות בבלוג ("את שמה את זה בבלוג שלך!!!") וגם אם הן לא היו מבקשות זה היה פשוט בלתי נמנע :P

אוח כמה התגעגעתי!!!

חן ואורטל

אני (מזל שיש פלאש)

אה וד"א לא עדכנתי בבלוג בכלל וגם לא שמתי תמונה אז בהצגת בכורה עולמית - הקעקוע שלי נמריקו =]]]

איריס חחחחחחחחחחחחחחחחח

3...2...1...

:O

חן אוכלת ואורטל מנרגלת?

זאת מדס"ית כן? =]

כל הערב הפריעו לנו מאחורה זוג שהתחרמנו כל הזמן, אז פשוט צילמנו אותם חחחח

אורטל מזמרת ונופית

זאת נרגילה או שאת מתרגשת לראות אותי?

חחחח קלטו את נופית :O

אז איך הכוכבים שם למעלה?

איריס ואני (ושוב מזל שיש פלאש!)

וסתם תמונה שמצאתי על המחשב ואני פשוט חייבת לשים אותה חחחח

אני ובן דוד שלי הקטן =]

שימו לב איך הוא נבהל מהמצלמה ואיזה פרצוף מבוהל הוא עושה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

עד כאן הפוסט =]

וד"א עוד שבועיים בדיוק רק שיגיע הרגע לברוח!!

סינרגיה - תראי זה אני

לא אני לא יכול לברוח מהכל

את לא עונה בגללי

ולא אני לא מוכן

לשכוח את הזמן שאת היית בשבילי

כי כל מה שהיה מהסוף להתחלה

נזכר ורושם סליחה

אולי הכל עכשיו מוזר ומעורבב

זה לא משנה אותי

תראי זה אני בוכה אל תלכי

כי לא נשאר דבר

רוצה שתדעי מה שאת בשבילי

תני עוד מבט אחד

טוב לך בלעדיי

אני רוצה יותר מדי שתוותרי בשבילי

אבל זה ישתלם אני לא אעלם

כשתצטרכי אותי

אז בואי נדבר

נעצור ונתקרב

אז שוב נבין הכל

מחכה שתגלי שנשארתי רק אני

עומד וצועק בקול

תראי זה אני בוכה אל תלכי

כי לא נשאר דבר

רוצה שתדעי מה שאת בשבילי

אז תני עוד מבט אחד

אבל זה ישתלם

אני לא אעלם

כשתצטרכי אותי

אז בואי נדבר

נעצור ונתקרב

אז שוב נבין הכל

מחכה שתגלי שנשארתי רק אני

עומד וצועק, צועק בקול

תראי זה אני בוכה אל תלכי

כי לא נשאר דבר

וואלה...אני יושבת כאן ושומעת את השיר הזה ופתאום שומעת מאחורה זמזומים של עוד מישהו ששר יחד איתי

אני מסתכלת אחורה ומה אני רואה?

את עמיתוש החתיך הזהההההההההההההה מתהלך ליד החדר ושר את השירררררררררר

עמיתוש=אחי הקטן - למי שלא יודע

אין עליו, אין עליו!!!!

ואם חושבים קצת...

היום יום ראשון, עוד 21 יום

עוד שלושה שבועות בדיוק אני אתייצב בבקו"ם, שזה פה 5 דקות הליכה מביתי, בשעה 7 וחצי בבוקר, יחד עם המשפחה, אולי יחד עם חברים גם אם מישהו ירצה לבוא להיפרד ממני :P

זה בלתי נתפס, הזמן הולך ועובר והמספרים הולכים ומצטמצמים

רק עוד שלושה שבועות, אולי חודש, חודשיים, נראה מי צודק באמת

אם אמרו לי דברים מחוסר פירגון, או מדאגה, או מגעגוע

"עוד שלושה שבועות לא תוכלי להתחרט, עכשיו את יכולה" אמרה לי אמא בעוד ניסיון שכנוע לוותר