http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110תמיד כשקשה לך תסתכל ימינה שמאלה ותמיד תמצא מישהו שיותר קשה לוheCopyright 2026 מעיייין. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/10/71/10/107110/misc/9916048.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=8938026<div align="right" dir="rtl">אני באמת לא יודעת איך להתחיל את הפוסט הזה...אחרי חצי שנה...וואו אעשה מה שבדר"כ עושים בבלוגים...? כותבים על רגשות ושמים תמונות... אז נתחיל עם הרגשות... השיבה הביתה אחרי 21 יום מעורבת ברגשות טובות ורעות מצד אחד...חח וואלה אחרי 21 יום טוב להיות בבית מצד שני...לא טוב להיות בבית בלי מי שחיכיתי לראות כל ה21... אולי שורה של אי הבנות? אני לא יודעת...אבל הכעס שבי פשוט עצום...והפגיעה יכול להיות שאני מסתכלת רק על עצמי...אבל על מה אני יכולה להסתכל כבר אחרי 21 יום בלי החברות שלי? ולא זה לא מזיז לי לסגור 21 בבסיס...זה מזיז לי המרחק מהאנשים שאני מגדירה החיים שלי...שממש טוב לי להיות בקרבתם, איתם... לסוף שבוע...רציתי שיקדישו לי את הסוף שבוע...שלא יחליטו פתאום לנסוע לכנרת...וגם אם כן...זה לא נורא...אבל להתגמש קצת לכיווני כדי שאני גם אוכל להצטרף? אלא אם כן הנוכחות שלי מעיקה על מישהו... אבל דיי...אין לי כוח ממש להיכנס לזה...הרי זה שורות רק בשביל עצמי אף אחד לא באמת יקרא את זה...רק ימשיכו הלאה לתמונות.. חלק גדול מהדברים שאני מאמינה בהם פשוט נשרף... נעבור לחלק האומנותי? מכיוון</div>Fri, 04 Apr 2008 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=8938026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=8938026http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7824515<div align="right" dir="rtl">סוף סוף! בעזרת דם יזע ודמעות המון סבל ומעט מוטיבציה (ככה זה כשמבאסים לך ת'צורה) ואחרי כל החרא שאכלנו (מיליון פעם לעבור בוחן מסלול) סיימנו!!! קיבלנו את הפאקינג סמל הזה שכל כך חיכינו לו התבגרנו המון...ורובנו הולכים לקבל חיילים ו...דיי לזיין ת'שכל תמונות!!! בתחילת הקורס...עוד לפני שקיבלנו את הצ'ונגיות (תגיות) בעעעעעעעע בהכנה לקרב...לילה לבן בעעעעעעעע היה כל כך מייגע!! כמה משקל אני סוחבת עליי שםםםם לפני המסע תגיות... וזה מה שעשו לי אחרי המסע בשבוע סיור... ואין לי יותר תמונות מהקורס...אבל יש לי תמונות מהטקס!! לפני תחילת הטקס...לפני החשיפת דרגה...לא יודעת למה אבל התמונה הזאת מצחיקה אותי טקססססססססססססס <IMG style="WIDTH: 410px; HEIGHT:</div>Sat, 03 Nov 2007 11:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7824515http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=7824515http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7612279<div align="right" dir="rtl">מה נהיה? אני סוגרת 21...וכל העולם מתהפך לו לא יודעת...הצבא הזה...בלע! ברצוני להעלות כאן סוגיה מציקה מאוד. מה?! משעמם לכם?! תפסיקו להציק בחייאת ראבק!!! מה כל כך קשה בלתת לאנשים לחיות ת'חיים שלהם?! וואלה...שיחה ממוצעת עם מאי פשוט פתחה לי ת'עיניים דברים שאני לא יכולה לראות בגלל הצבא תלכו ותעשו משהו עם החיים שלכם במקום להציק ולרדוף אנשים כל הזמן!!! ולא אני לא מדברת על עצמי לא מציקים לי כל כך הרבה!! אבל לראות ת'חברות הכי טובות שלי...ככה מתענות בגלל אנשים שכביכול נשרו מבצפר וממש ממש ממש משעמם להם ואין להם יותר מדי דברים להתעסק בהם ואת...כן את יודעת מי את כי אני לא אגיד את זה לאף אחד אחר!!! מצטערת שלא עשיתי את זה פנים מול פנים אז אולי יצא לך טוב יותר. למה את שקרנית למה?! מה הפאקינג אינטרנס שלך לשקר לכל העולם לספר לכל אחד גירסאות שונות שיוציאו אותך הכי בסדר את משקרת כל כך הרבה שכבר קשה לך לדבר אמת, כל מילה שיוצאת לך מהפה קשורה בשקר ורק עכשיו אני מתחילה לקשר את כל זה חשבתי שאת חברה טובה שלי אבל מה מסתבר? את הולכת ומתחבקת איתי ואחרי שעתיים הולכת ומספר</div>Sat, 06 Oct 2007 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7612279http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=7612279http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7360653<div align="right" dir="rtl">הבנות נחמה - להיות מפליאה ומאיירת חיי בכל עתמנשימה את נשמתי משמיעה את הגיגיייש בי אהבה בלי די,יש בי אהבה בלי דיימים כלילות רק רוצה לא להיותלמתנה, המתנה המותנית באהבהנשמה חשוכה תן לי אותך ולא רק אם תן אהבה בלי תנים בלי תנאיםSo far, you see the skyYou cry, you don't know whyIt's joy, it's happinessThe rainbow makes you feel highSo far, you see the skyאולי אלבש גלימה זוהרתאגדיל עקביי ארחיב מימדיגם זה לא ישמיע אותי ודאיואם אקפוץ לגובה מעבר לאופקאולי גם זה לא יזיז להם את הדופקמה עוד אעשה, כדי לעלותהדרך שלי, לעבוד, לעבוד,לאבד לאיבוד,כל שביקשתי לתת הלך לאיבודהאם אתרסק ואתפזר להנחותאו כך ביקום ממשיך להיותודרך ארוכה מתישה וקסומהולאן?אינני מקבלת אותהאולי חשבתי קצת יותר מדי,עלי לעשות דרכישכחתי קמעהאני סתם סתםמהלכת על פני האדמהלא חזקה בעוצמהמתבזבזת על עוד קפה בבוקר או ללכת לסרטהבריחה מאהבה עצמית גורלית,כל שאבקש לקבל התפזר באווירהמביא לא מביא לנשמה זה..So far, you see the skyYou cry, you don't know whyIt's joy, it's happinessThe rainbow makes you feel highSo far, you see the skyימים כלילות ר</div>Sun, 02 Sep 2007 07:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7360653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=7360653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7341653<div align="right" dir="rtl">Staind - It's been a while And it's been awhile Since I could hold my head up high And it's been awhile Since I first saw you And it's been awhile Since I could stand on my own two feet again And it's been awhile Since I could call you And everything I can't remember As fucked up as it all may seem The consequences that I've rendered I've stretched myself beyond my means And it's been awhile Since I can say that I wasn't addicted And it's been awhile Since I can say I love myself as well And it's been awhile Since I've gone and fucked things up just like I always do And it's been awhile But all that shit seems to disappear when I'm with you And everything I can't remember As fucked up as it all may seem The consequences that I'v</div>Thu, 30 Aug 2007 22:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7341653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=7341653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7064868<div align="right" dir="rtl">סתם בא לי לכתוב... ומהפוסט למטה...לא מצליחה להגיב פה =\ הכותרת של הבלוג לא תשונה כי עדיין המשפט נכון...זה שהכל הולך הפוך...לא יודעת...מקווה שזאת תקופה שתיגמר ביום שני אנחנו מסיימים את ההכנה לקורס מפקדים...ואחרי שלא עשיתי כלום 4 חודשים...חחח קצת קשה לעשות האג בוקר כל בוקר ומד"ס ערב...גם הכושר שלי על הפנים והלימודים...הלוואי שבבצפר הייתי לומדת ככה כמו שאני לומדת שם...חורשת כמו לא יודעת מה...עדיין קשה כי המון מהחומר אני לא יודעת כי לא עברתי אימון מתקדם והציונים מבאסים, ציון סופי 75 לא יודעת זה יפה יחסית אבל אני רוצה יותר חח לא מספיק רק להגיע לקורס ולעבור אותו...צריך לעבור אותו כמו שצריך ולצאת עם ידע מורחב אני עייפה ולא בא לי להירדם על ההגה בערב אז...אני אלך לישון אבא קנה לי מצלמה אז אני מקווה שיהיו לי תמונות לפעם הבאה ונראה לי שאנחנו הולכים לסגור 21!!! לא נורא י-א-ל-ל-ה ביייייייייייייייייייייייייייייייייייייי שב"ש</div>Fri, 27 Jul 2007 13:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7064868http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=7064868http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7000586<div align="right" dir="rtl">שביזות רצח... בנידון רשמתי כדי לשפוך את הלב קצת לפני שאני הולכת מפה הכנתי לפני כמה ימים איזה פוסט בן זונה...וכמה רגעים לפני שסיימתי פשוט נכבה לי המחשב אבל נו פסדר.. עכשיו באמת? נשבר לי נשבר לי מהצבא...מהחברים...איך כל אחד תמיד חושב שהוא מושלם ושהוא צודק? עוד לא כתבתי את זה פה אבל אני יודעת את זה כבר הרבה זמן מעל לחודש ורשמית אני יודעת את זה כבר שבועיים בערך, אני יוצאת לקורס מפקדים. אחרי 8 חודשים מייגעים מאוד, אני יוצאת לקורס מפקדים, עם הרבה בעיות אורתופדיות ברגליים, הרבה מעבר למה שחשבתי. שתי הברכיים שלי דפוקות...והקרסוליים, בשמאלית מתחתי את הרצועות ובימנית יש אפילו חשש לקרע קטן...מה שגורם לנקעים חוזרים וסתם כואב ככה, אבל נראה לי שכבר מזמן התרגלתי לכאב...והברכיים, פעם זה בא והולך, וכשזה בא זה בא בכאבים מטורפים שמקשים על תזוזה אפילו. ועזבו את כל זה...חשבתי שביום חמישי שעבר זהו אני עפה מהסוללה הזאת ואני ברגילה עד להכנה לקורס מפקדים (שזה יום ראשון). אבל לא. ביוםראשון ב1 בלילה נפלה עליי המפקדת שלי ואמרה לי שאני צריכה לחזור לבסיס לסגור שבת... פאקינג שיט מי שמע על לסגור שבת יום לפנ</div>Thu, 19 Jul 2007 01:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=7000586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=7000586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=6954321<div align="right" dir="rtl">רוח צה"ל. כל מי שחייל, כנראה מכיר את זה טוב כל מי שלא...טוב שיכיר לפניכם הערכים שכל לוחם לוקח איתו לקרב. דבקותבמשימה וחתירה לניצחון- החייל יילחם ויפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות והמכשולים שבפניו, וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה, עד כדי חירוף הנפש. אחריות- החייל יראה עצמו שותף פעיל בהגנה על בטחון המדינה, אזרחיה ותושביה. החייל יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות, יוזמה ושקידה, בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו, כשהוא נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו. אמינות- החייל יציג דברים כהווייתם, בשלמות ובדייקנות, בתכנון, בביצוע ובדיווח, ויפעל כך שרעיו ומפקדיו יוכלו לסמוך עליו בביצוע המשימות. דוגמהאישית- החייל ינהג עפ"י הנדרש ממנו, ויקיים את שהוא דורש מזולתו, מתוך הכרה ביכולתו ובאחריותו, בצבא ומחוצה לו, להוות דוגמה ראויה. חיי<FONT color=</div>Fri, 13 Jul 2007 03:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=6954321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=6954321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=6845620<div align="right" dir="rtl">איזה יום מטורף... ואיזה...איזה התגלות, משהו שלא רציתי לדעת בכלל נשבר הזין טוב אתמול יום חמישי קמים ב6 בבוקר מתארגנים לקראת מד"ס בוקר בתחושה עייפה כרגיל קשה לקום אך המחשבה היתה "הי היום חוזרים הביתה אפשר לישון כמה שרוצים בבית!" ככה עובר לו היום וההנפצה אומרת שב12 בצהריים בא האוטובוס...ב12 הוא באמת בא, אבל אז אמרו לנו שבגלל שאנחנו נמצאים בכוננות מטורפת ברמת הגולן (בגלל מלחמה מתוכננת עם סוריה) צריכים לרדת אישורים מהמטכ"ל שנצא הביתה הערכות הן שב6 בערב יוצאים... טוב סבבה מתבאסים קצת אבל משלימים עם זה...אין ברירה יושבים בזולה....משעה 4 בערך, מחכים שיגידו לנו לעלות על א...השעה 5 מגיעה...כלום...השעה 6 מגיעה!!! ואף אחד לא אומר לנו כלום...מגיעה השעה 7 ומתחילים לחשוב שכבר לא הורידו לנו אישור לצאת הביתה...7 וחצי הולכת לתורנות פינוי במטבח כי אמרו לנו כבר שאנחנו לא יוצאים...בשעה 19:50 מתקשר אליי מישהו מהצוות שלי ואומר לי בטלפון "איפה אתם?! בואו מהר כולם עולים על א!" תוך שניה עפנו לקחת ת'דברים שלנו וטסנו למגורים שלנו מעיפים את עצמנו על א וטסים לש.ג. בשעה 20:05 בערך...טוב יושבים מחכים</div>Fri, 29 Jun 2007 13:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=6845620http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=6845620http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=6734881<div align="right" dir="rtl">"ועכשיו אני חוזרת לבקש את כל מה ששייך לי לא מצטערת זה הזמן שלי לצעוק בחזרה אני אדאג שיהיה לי טוב" אם מה שאני חושבת....באמת נכון...אוי ווי כמה שאני לא אסלח יותר...בעצם...כן בטח תראו מי מדברת אבל עדיין... מה שחשוב עכשיו זה שאני בבית! וחשוב עם מי אני בבית!!! וואו איזה תמונה ישנה בטירוף!!! אתן הנשמות שלי!!! החיים שלי!!! רק מה שאני רוצה לראות כשאני חוזרת הביתה!!!!! אלה שיודעות להקשיב לי ולייעץ באמת...היחידות שלא בגדו בי! היחידות שלא ניצלו את תמימותי כדי לנצל דברים לעצמן!!! היחידות בשבילי!!! והיום יהיה כיף!!! מבטיחה!!! טוב דיי דרמה אחרי שבועיים עייפים ביותר...שבמהלכם ישנתי רק לילה אחד (השאר היה השלמות ביום וזה בחיים לא הגיע ל6 שעות....אפילו לא 4) רציתי לצאת אתמול אבל אבא לקח את האוטו וחזר מאוחר וכבר לא הייתי מסוגלת לנהוג...אז הלכתי לישון מ10 וחצי ככה עד 9 וחצי בלי להתעורר בכלל!!! 11 שעות רצופות מתוקות של שקט (אפילו הפלאפון שצלצל לא העיר אותי) עדכונים עדכונים השבוע עשינו תרנגול (תרגול) כוננות ספיגה, עלינו על שכפצים וקפלסטים (קסדות לראש בשפה פשוטה)</div>Fri, 15 Jun 2007 11:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (מעיייין)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=107110&blogcode=6734881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=107110&blog=6734881