אימה - אימה היא רגש חזק שאנשים חווים כאשר הם מפחדים, נבהלים, מתבעתים, ו/או מזדעזעים, בעקבות סיטואציה שהם נמצאים בה. הסיטואציה יכולה לכלול שמיעת בשורה רעה, צפייה בארוע שלילי או בעצם בכל מקרה בו ההשפעה על האדם במישור הפיזי או הנפשי היא שלילית ומיידית.
אכזבה - אכזבה היא תחושה של צער, עצב או היעדר הנאה, כאשר בעיני המאוכזב יש פער גדול מן החזוי בין הציפיות המוקדמות בנוגע התרחשות מסוימת, למה שהתרחש בפועל.
המרכיב הבסיסי בתחושת אכזבה, והגורם המרכזי הקובע את עצמתה, הוא גודל הפער שבין הציפייה המוקדמת לבין ההתממשות בפועל. גורמים נוספים המשפיעים על גובה הציפיות ומכאן על עצמת האכזבה הן חשיבותו של האירוע לו מצפים (מנקודת מבטו של המצפה), מידת ההרגל שיש למאוכזב בהתממשות אירוע כזה, התרחשויות דומות קודמות, והסיכוי להתממשות האירוע המיוחל.
בדידות - בדידות הוא כינוי לרגש שבהשפעתו לאדם יש כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני.
בושה - בושה, תחושה שלילית המתעוררת באדם וכרוכה באי נעימות מפני הזולת. הבושה קשורה לדפוסי חשיבה מסוימים ולתגובות פיזיולוגיות אופייניות - למשל הסמקה וגמגום.
געגוע - געגוע הוא רגש המורגש כאשר קיימת תחושת כמיהה או תשוקה לאדם מסוים, לרעיון מסוים או לזיכרון מסוים. הגעגוע מובע במספר דרכים, ביניהם בשירה ובספרות, והוא מלווה ברגשות עצבות ובתחושת חיסרון או אובדן.
השפלה - השפלה היא תחושת אי-נוחות נפשית ובפרט תחושת פגיעה בכבוד, הנגרמת לאדם כתוצאה מיחס (אמיתי או מדומה) של אנשים אחרים: אליו, להתנהגותו או למאפיינים כלשהם הקשורים אליו. עוצמת תחושת ההשפלה קשורה בפער שבין הדימוי העצמי ותחושת הכבוד של המושפל לפני ואחרי שהושפל. במקרים קיצוניים עלולה השפלה לדחוף את האדם לביצוע פעולות קיצוניות, עד כדי התאבדות.
ייאוש - ייאוש הוא רגש של אובדן תקווה וכישלון בעניין שהוא חשוב לאדם. בעקבותיו ייתכנו תחושות של עצב, אכזבה או דיכאון.
הייאוש הוא תחושה של חוסר אפשרות לשנות את המצבים החשובים במציאות שמהווים עיקר בחייו של המיואש. ייאוש יכול להתרחש בעקבות כישלון או אכזבה חוזרים ונשנים בהגשמת החלומות והשאיפות, ותחושתו של האדם שאין באפשרותו לשנות דברים חשובים בחייו ושאין בידיו אלטרנטיבה. הרגש ההופכי לייאוש הוא תקווה.
כעס - הכעס הוא רגש עז שעיקרו לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ואסרטיבית, הכעס מתעורר כתגובה ללחץ או תוקפנות שמופעלים על האדם, הכעס הוא גם ביטוי לתסכול או כישלון, כעס מתפרץ גם במצבים של דיכוי חברתי ומלווה בשינוי קיצוני בדימוי העצמי ובפריקת עול.
הכעס משמש גם לפריקה של לחצים מצטברים. התאויים האפריקאיים למשל, יפגינו כעס ואלימות קשה אחד לשני כאשר הם מריחים טורף, אך אינם מזהים את מיקומו ומצפים באימה לזינוק הקטלני.
סבל - סבל הוא כל חוויה לא נעימה (לאו דווקא לא רצויה) והרגש השלילי המתלווה לה. המונח בדרך כלל משוייך לכאב (נפשי או פיזי) ועצב, אבל כל מצב יכול להיות או לגרום לסבל, אם באופן סובייקטיבי הוא לא נעים. ההפכים של סבל הם הנאה וכיף.
עצב - עצב הוא רגש המבטא תחושת חיסרון או אובדן. השתקעות עזה ברגש הזה עלולה לגרום בסופו של דבר לדיכאון שהינו מצב רגשי פתלוגי, שמחייב לרוב התערבות של אנשי מקצוע.
במצב של עצב האדם נעשה שקט, האנרגתיות פוחתת, האדם מתכנס בעצמו, החשק לפעול ולצאת החוצה פוחת, כמו גם הרצון לקיים קשר עם הזולת. חזותית, סימני ההיכר של עצב הינם: ראש ומבט מושפלים, גוף שמוט, שפתיים משורבבות כלפי מטה ופעילות גופנית חלשה ואיטית.
פחד - פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה וקשה, הקיימת לעתים אצל בני אדם ובעלי חיים, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מאיים (פיזית או מנטלית). למשל, פחד למראה חיה מסוכנת. ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר - תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בשימור קיומו של האדם או בעל החיים, והוא משמש כפעמון אזעקה במקרה של איום או סכנה לקיום, ואף מהווה גורם המונע להכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים.
ריקנות - הריקנות מתוארת כתחושה מתעתעת ומעיקה מאוד של "חוסר רגש", חוסר תחושה או חוסר תכלית. הגדרה נכונה יותר היא שזו משקפת מצב בו חוסר או חוסרים מסוימים בחייו של הסובל תופסים את מיקוד המחשבה והרגש שלו בצורה אובססיבית, לעתים לא-מודעת. הריקנות לעתים קרובות מלווה מצבים דיכאוניים, בדידות, ייאוש, או הפרעות נפשיות כגון אישיות גבולית. היא עשויה למצוא ביטוי בסוגים שונים של פגיעה עצמית, ובמקרים קיצוניים אף בהתאבדות.
הריקנות נוטה להיות מלווה בתחושת ניכור, אם זמנית או נרכשת, ולעתים גם בשנאה עצמית. אנשים הנוטים להרגיש ריקנות בדרך כלל מגיעים מרקע משפחתי בעייתי. אם בכלל היה קיים גרעין משפחתי, התעלמו מצרכיהם, החשיבו אותם כ"סוג ב'", ניתוקים היו שכיחים, או שהייתה קיימת התעללות ממשית.
תחושת ריקנות יכולה גם להיות זמנית, כתוצאה של פרידה, מוות של אדם קרוב, או שינויים משמעותיים אחרים בחייו של האדם.
שנאה - שנאה היא רגש של דחיה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד אדם, עצם או רעיון. יש רצון להתרחק ממושא השנאה ולעתים רצון לחסל אותו. יש נטייה להכפיש ולהשמיץ רגש זה; עדיין, הוא משרת מטרה חשובה.
השנאה עלולה לנבוע מפחד, אם מוצדק או לא מוצדק, או ממסקנות שליליות כלפי אותו עצם או דבר מה הקשור בו. השנאה עלולה להתעורר כלפי הזר והאחר, שהתנהגותו לא מובנת ומוזרה.
תסכול - תסכול, תחושה שנוצרת עקב אי התגשמות משאלה, רצון, צורך או דחף. התסכול הוא בעצם חסימת התנהגות מכוונת למטרה מסוימת או הפרעה לה. ההתנהגות יכולה להיות פעולה פיזית גלויה או פעולה קוגנטיבית סמויה, ולכך מתלווה מצב רגשי לא נוח שמקורו בסיכול המטרה. מקובל להניח שהתסכול בא ליצור התנהגות הבאה לעקוף את החסימה או להתגבר עליה. הוכח שיש קשר מסוים בין תסכול לתוקפנות, שכן במקרים רבים התנהגות תוקפנית מציינת תסכול כלשהו ובאה בעקבותיו.
וזה מה שאני מרגישה...אכזבה כעס עצב ושנאה בעיקר...שונאת אותך...וגם אותך...היה מישהו צריך לשבור לכם ת'לב ולעשות לכם כזה חור ענק כמו שיש לי עכשיו...כדי שתלמדו לא לעשות את זה לאחרים
מקווה שזה שווה אותי לפחות
טחינת שמירות, חוסר שינה, חוסר הימצאות בבית, חוסר אכפתיות, חוסר התייחסות, פציעה, דקירה בלב ובגב מ"חברים טובים" ורופא מטומטם שהוא אטום
אחרי הכל הרי אנחנו בני אדם, לא קופים, מה אנחנו רוצים? קצת לנוח בבית כי נפצענו, כי אנחנו לא מרגישים טוב, אז למה להפנות לנו את הגב ולסתום לנו את הפה? לתת לנו להתייבש 3 שעות בזמן שאתם עושים חיים ואז לזרוק לנו זין לפרצוף? בשביל מה לעזאזל אנחנו מסכנים את עצמנו למדינה? כי ברגע שנצטרך את העזרה שלהם הם יזרקו עלינו כזה זין ענק
ובכלל...למה לתת מעצמך כל כך הרבה לאנשים? הרי הם נבלות! בסופו של דבר הם ידקרו אותך בגב ויזרקו אותך על הרצפה כל כך חזק שלא יהיה לך כוח או רצון לקום. הם יספרו לך סיפורים כדי שתהיה נאמן שלהם כדי שתעשה מה שהם צריכים ממך שתעשה ואז כשלא יצטרכו אותך יותר יזרקו אותך כמו סמרטוט
כל זה, ואיך אפשר להישאר שפוי בעולם הזה? איך כל זה מול שום דבר שהוא טוב יכול לגרום לי להמשיך לרצות להיות כאן?
מה ימנע ממני עכשיו לקחת את כל הכדורים שהרופא נתן לי בבת אחת ולבלוע בלי אבחנה או פשוט לקחת ת'רובה ולפלוט כדור?
עוד לא הספקתי לעדכן וזה ממשיך
המשפחה בבית חולים ולא בא לי להרחיב על זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מעיייין
