לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חייכו, הכל לטובה =]


תמיד כשקשה לך תסתכל ימינה שמאלה ותמיד תמצא מישהו שיותר קשה לו

Avatarכינוי:  מעיייין

בת: 37

ICQ: 96744952 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2007

עוד ועוד יום עובר...ובינתיים הגענו לחודשיים


רק דברים הזויים קורים בצבא

 

 

היינו אמורים לגדל ילדים ביחד!! להתחתן או לא יודעת מה

ו-וואלה אני מוצאת את עצמי עושה תורנות מטבח שוטפת איתו קונטיינרים

משום מקום הוא קורא בשמי ואני מזהה אותו בקושי בגלל הזקן שגידל...ככה סתם פתאום בלי שום קשר לכלום

פתאום זה חוזר...אני שומעת ת'שירים מפעם מהתקופה שלנו ונזכרת

 

אוף!!! מה אתה קשור לחיים עכשיו!!!

 

 

 

 

ובנושא לגמרי אחר...סיימנו טירונות! סיימתי שבועיים הכי קשים מנטלית שהיו לי...יותר מהפציעות והכל מתחילים את הקורס מיום ראשון

מחר גם חודשיים בצבא חח

 

היה לנו יום...24 שעות של שדאות "יום מלחמה"

 

במשך 3 שעות חפרתי לעצמי בור מעפן שאמרו לנו פשוט אתם ישנים ככה כמו שאתם בבור הזה

במשך 3 שעות לחפור בור כדי לישון בו או יותר נכון לשכב ולקפוא בו מקור במשך שעה!!!

וגם כשכבר שיחררו אותנו "לישון" זאת שהיתה ליידי קפאה מקור וישבתי כל הזמן ליידה כדי לפקח עליה ששום דבר רע לא קורה

כולי הולכת לבדי לשירותים בחושך המפחיד הזה (אז מה אם היה ירח מלא שהאיר לנו למזלנו) מודיעה לשומר כמובן

חוזרת וזה מתארגנת נשכבת בבור שלי

פתאום אני קולטת את הסמל מתקרב אליי ושואל אותי מה אני עושה ערב...אני כמובן אומרת לו שזה כי קר לי אז אני מנסה להתחמם...ואח"כ חזרתי לבור שוב ושמעתי שמשקשקים את הנשק...חשבתי רגיל הרי כשמחליפים שומרים כל אחד מהם צריך לפרוק את הנשק

פתאום הסמל מתחיל לירות כדורי סרק באוויר והמחשבה הראשונה שקפצה לי לראש זה "הנה זה מתחיל - ההקפצה" ואז כל המפקדים התחילו לצרוח "הקפצה" באטרף ולצרוח עלינו שנקום ונעלה על אפודים וקסדות

מספרי ברזל מתפקדים...הופה חסרים 2 אנשים...שני השומרים, מה מסתבר? חטפו אותם...חח

לרגע המפל"ג מוציא תמונה עם האיש מהפלגה שלנו שנחטף כשכתוב עליה WANTED כמו במבוקשים וזה חח וצורח לאחד החיילים "הוא מוכר לך?"

אנחנו כמובן יצאנו לדרך כדי להשיב את החטופים חח תוך כדי זחילות והכל ותוך כדי הזחילה כנראה שהזזתי את הברך לא טוב...שוב חח

הלכנו לשבת לנוח קצת...ואז קראתי למפקדת שלי ואמרתי לה שיש לי כאבים עזים בברך...כמו במסע שנפצעתי

אחרי רבע שעה היא קראה לי אליה ואמרה לי לעלות לפורד ורצו להחזיר אותי לבסיס...אני כמובן לא הסכמתי וזה ורק אחרי משהו כמו 3 שעות הרשו לי לצאת להמשיך לעשות הכל כמו כולם

כמובן שהייתי על סף היפוטרמיה והיה ממש קשה לי לתפקד בנוסף לכאבים בברך

טוב נו חוויות מהשדאות =] צחוקים!

כמו כן נתנו לנו 7 דקות לאכול חח 2 דקות עד שפותחים את אחת מהקופסאות שימורים בקיצור לא אכלתי כלום כל השדאות הזאת חוץ מקרקרים מחניקים שפג תוקפם ובוטנים וזיתים

 

חוץ מזה כל השבוע שמרנו בסיסיות ונטחנתי אחושרמוטה ולא ישנתי הרבה ממש...אבל עברנו =]

 

 

נכון שהיה קשה אבל תמיד למישהו היה יותר קשה =]

 

 

מקווה להשיג תמונות סוף סוף ולשים כמה כאן בבלוג

יום ראשון אני חוזרת לבסיס ל21 יום...2 שבתות...אין בית...כבר התרגלתי אבל אז זה לא מפריע לי ממש

 

 

חייכו כי בלי חיוך מה שווים הם החיים כשעצובים

נכתב על ידי מעיייין , 2/2/2007 15:14   בקטגוריות סיפורים מהחיים, צבא  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מעיייין ב-23/2/2007 15:29



11,540

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למעיייין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מעיייין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)