אה כן...יום ראשון בע
באמת בקצרה, אני מודעת לכמה אנשים שפגעתי בהם השנה, ומכל אלה שפגעתי ביקשתי סליחה, והם כרגע האנשים החשובים והמשמעותיים בחיי
נכון שאני גם מחכה לסליחות מעוד כמה אנשים...שנפגעתי מהם, אבל כנראה שזה לא יגיע, לא עכשיו, לא מחר ולא לעולם
חבל לי על הזמן לחכות
יש דברים שהיו ולעולם לא יחזרו על עצמם, המציאות של פעם נראית לי הרבה יותר יפה מהמציאות של היום, וזה כבר מדובר על יחס של אנשים...ואובססיות שקשה להיפטר מהן
וגם ממש ברגעים אלו אני לא הכי מסמפטת את אמא שלי ואת אחותי כי וואלה הן עושות שיחות נפש אז זה גורם לאמא שלי לוותר לאחותי הרבה יותר ממה שהיא מוותרת לי, שבעצם לי היא בכלל לא מוותרת...לא משנה...בלאגן עזבו
וגם אחותי...כבר לא בא לי לספר לה דברים כמו פעם, לא בא לי על השיחות נפש איתה, כי זה מגעיל אותי...טוב חבל
אז בקיצור סליחה מכל מי שפגעתי בו...בכל זאת יום הכיפורים
יאללה עפתי לישון מחר צריך לקחת על הבוקר את אחותי המעצבנת הזאת לצריפין ואז עבודה