הליך בהליכים - תאור מצב

לדאבוני, אין לי זמן בכלל לכתוב ולא שאין, יש לי כ"כ הרבה ואני "צריך" לכתוב, לשחרר אבל הזמן מתעתע בי, גונב ממני כל דקה פנויה.

 

מאורע רודף אירוע, הרבה דברים עוברים עלי לאחרונה, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אבל דבר אחד בטוח, כשם שאדם מברך על הטובה הוא חייב לברך על הרעה, אז הנה, אני מנצל את במה זו להודות לקב"ה על כל מה שהוא מחליט בשבילי בידיעה שהכל הוא לטובה מאיתו ית'.

 

עזבתי את הכולל. בלב כואב מאוד, אך כבר לא יכולתי לשרוד מבחינה כספית במיוחד עקב העובדה, שזה לא רק החיים שלי בהם אישית אני יכול להצטמצם אלא זה גם תשלומים קבועים של המזונות, בשלב הזה זה עומד על 2000 ש"ח מקווה שזה לא יעלה כי כבר ככה זה נורא קשה לי.

 

היא הפסיקה לדבר איתי לגמרי גם בכל מה שקשור לילדים. מידור מוחלט. אני לא יודע מה הגורם העיקרי, אבל מבחינה כרונולוגית זה קרה מייד אחרי שבית הדין החליט שהמזונות יהיו 2000 ולא כפי מה שדרשה (בהתחלה דרשה 16,000 ש"ח ולבסוף ירדה ל- 5000).

 

בתכל'ס, מי שניזוק מזה בעיקר אלו הילדים וכ"כ חבל לי עליהם, שהם לא יכולים לגדול בסביבה התורמת להם את המקסימום שבאפשרויות שיגדלו בצורה הטובה ביותר. אבל בכל אופן לא מאבד תקווה לימים יפים יותר להם ולי.

 

שמעתי לעצתכם, קניתי להם ב"ה בגדים לשבתות וימים טובים. לאט לאט אגדיל את הגרדרובה שלהם, בשלב הזה קניתי לילדה שני בגדים ולו בגד אחד מקווה שאוכל לקנות להם יותר.

 

משום מה, אני מרגיש שהגעתי לנקודת ייאוש במובן מסויים ביחס שלי אליה עם הילדים, עד לא מזמן תמיד ניסיתי להיות יותר טוב ולנהוג לפנים משורת הדין, גם כשהיא נהגה בצורה הגרועה ביותר תמיד כשדיברתי עם הילדים פרגנתי להם על "האמא הטובה ביותר" שיש להם, בהנחה שהם יגידו לה, ותמיד גם שכהיא שלחה אותם עם מסרים עוקצים ופוגעים לא הגבתי. אחרי הגט, כנראה כתוצאה מציפיות שפיתחתי שאוכזבו אני מרגיש כבר בלי כוחות להיות "האדם המושלם" כשהיא נוהגת בי ב"קלפטיות מקצועית". אני צריך לעבוד על זה, זה לא אמור להיות תלוי בה, צריך להפנים שצריך לעשות את מה שטוב וראוי בגלל הטוב שבדבר ללא תלות בהתנהגותם של אחרים.

 

הלימודים, כמעט מכריעים אותי, לקחתי על עצמי יותר מדי במיוחד במצבים הדינמיים שאני שוחה בהם כשבתקופה זו חיי דומים לספינה הנלחמת בגלים המאיימים להטביעה. הלימודים, זה מקום נהדר לברוח איליו, במיוחד לאור העובדה שאני פשוט נהנה ללמוד, אבל בשבועות האחרונים אני פשוט כמעט ולא מחזיק מעמד. מקווה שהקב"ה יעזור לי לשרוד את תקופת המבחנים בהצלחה.

 

יש לי עוד הרבה לעדכן, בעז"ה עוד אמשיך.