פונקציה לא מתאימה

לפני דקה הייתי בבלוג של סתיו. בזמן האחרון היה לי קשה להכנס לשם, כי ידעתי מה אני הולכת למצוא ולא ידעתי מה להגיב על זה. תמיד הייתי נתקעת, ותמיד יוצאת עם מחשבות. אבל הפעם היה בזה משהו שונה, הפעם היא הייתה שמחה ואהבתי לקרוא מה שכתוב שם כי זה היה במקום. זה שינוי טוב וזה שינוי לטובה. אני חושבת שהשינוי הזה קרה גם לי, גם אם זה לא היה גלוי כל כך, כי השינוי היה פנימי. בגלל זה היה לי כל כך מוזר לקרוא את הפוסט.

היא כתבה דברים שאני עושה כל הזמן, וחושבת כל הזמן אבל מתביישת לכתוב. כבר כמה זמן אני רוצה לכתוב משהו ואני חושבת שהגיע הזמן. זה נשמע גדול מאד, אבל בעצם זה לא כל כך. זה פשוט קו מחשבה כזה, תיאוריה שיש לי על העולם ועל הבחירות שלי בתוכו.

באחד הערבים בשנה שעברה, דיברתי עם חברה שלי בטלפון. עמדתי במטבח, והוצאתי מהמקרר שלושה דובדבנים. בזמן שדיברתי איתה מצאתי את עצמי חושבת לעצמי איזה מהם אני אוכל ראשון. ממש בחנתי אותם, מכל כיוון, ואז החלטתי לעצמי על סדר. הראשון כבר היה בדרך לפה, ואז הנחתי אותו שוב על השיש. אני זוכרת שצחקתי על עצמי, שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה. לא הבנתי מאיפה הגיע הצורך הטיפשי שהיה לי, לסדר את הדובדבנים בסדר מסוים. לקחתי אחד באקראי ורציתי לאכול אותו, אבל משהו הציק לי. אז הנחתי אותו שוב וחשבתי רגע.

אני זוכרת שעמדתי מול הדובדבנים, והבנתי את הדבר שאני הכי אוהבת להזכר בו בעולם. בכל פעם שאני חושבת עליו, אני מחייכת בפנים. אני מזכירה לעצמי את הרגע הזה בכל פעם שאני תופסת את עצמי עושה משהו שמציק לי.

ברגע הזה שעמדתי מול שלושה דובדבנים, הבנתי שאני חופשייה. אני יכולה לבחור עם מי לדבר ועם מי לא לדבר, אני יכולה לבחור מתי, אני יכולה לבחור להיעלב או לשמוח, אני יכולה לקחת לעצמי כמה דקות של שקט, אני יכולה לקחת רכבת לנתב"ג וליסוע לאן בא לי, אני יכולה סוע לבקר את הדודים שלי, אני יכולהללכת לטייל, אני יכולה לשיר לעצמי כשאני עומדת ברחוב, אני יכולה לחבק עמודים, אני יכולה לטפס על עצים, אני יכולה להמשיך לצוף, אני יכולה לחלום, אני יכולה להעמיד פנים. אני יכולה לעמוד על במה, אני יכולה לצחוק עם חברות, אני יכולה לספר סודות לאנשים שאני מרגישה בטוחה איתם, אני יכולה לנצל רגעים, אני יכולה להשתמש במה שנתנו לי כדי להתקדם, אני יכולה לעצור באמצע היום כי אני עייפה, אני יכולה להירדם בכל מקום, אני יכולה להגיד מה שאני חושבת אם זה בוער לי בעצמות, אני יכולה להגיד שאני אוהבת אם אני באמת אוהבת, ולהצטערת על דברים שעשיתי אם אני מצטערת. אני יכולה לעשות דברים טיפשיים כמו לאכול כמה דובדבנים בסדר שאני רוצה, כי זה מה שאני רוצה.

אני רוצה,

אני יכולה,

אני חופשייה,

אני עושה. פשוט עושה.

אבל, יש מכשול אחד בתיאוריה הזאת, והוא: אני חופשייה לעשות כל מה שאני רוצה כל עוד זה לא פוגע באנשים אחרים, וכל עוד אני לא תלויה באנשים אחרים כדי לעשות את זה.

הדובדבנים לא פגעו באף אחד, אז אכלתי אותם איך שרציתי.

גם כשישבתי על ספסל באמצע אלנבי, שילבתי רגליים, עצמתי עיניים והקשבתי לעולם זה לא פגע באף אחד.

גם כשישבנו בחושך ושרנו שירים ושיר אחד במיוחד זה לא פגע באף אחד.

גם כשאני יושבת במכונית עם כולם ועוצמת עיניים ומדמיינת סולואים של גיטרות משירים ושיר שאני אוהבת, או מדמיינת שיש עליי זרקור חזק במיוחד, או פשוט מסתכלת על מה שהאוטו חולף על ידו זה לא פוגע באף אחד.

גם כשאני הולכת בפקיעין ומורידה את המשקפיים כי הם גורמים לי לפספס קרן אור שפודעת העלה של צמח זה לא פוגע באף אחד.

לא יודעת. התיאוריה הזאת לא מאד מתוחכמת, אבל היא גורמת לי להיות מאושרת. היא גורמת לי לסתכל על החיים שלי ולאהוב את מה שאני רואה. כן, אני הולכת בעקבותיה ואני אוהבת אותה. היא הכי שלי, ואני רוצה לחשוב שבפינלנד או בשוויץ או בניו ג'רזי, עוד מישהי חשבה עליה.

יש עוד כל כך הרבה מה לעשות בעולם הזה.

אהבה וחופש, הבנה והרגשה ומיצוי ותמצית.

עכשיו

ביצוע: ג'וני שועלי
מילים: ארל'ה וג'וני שועלי
לחן: ג'וני שועלי

כששמעתי אותך שר את זה רציתי להתמוגג ולהפוך את השיר הזה, שיהיה עליי.

קרן.

איזה סרט מצוין.

לפני שאני הולכת לישון וחולמת על אמריקאים מתוקים מתוקים שאני אפגוש מחר, הייתי צריכה לעדכן.

למרות שאין לי שום דבר משמעותי להגיד. לכן:

ביייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייפ אחד גדול ומצפצף, על הכל. 

היו צריכים לצלם אותי כותבת את הביפ, הפרצוף שלי היה ממש מהופנט לכל אורך היו"ד. ממש דמיינתי את הצליל. (דרך אגב, המשפט לעיל הוא משפט סתמי. רק תראו מה עובר לי בראש).  

נזק בלתי הפיך, שנגרם ממחסור בשעות שינה (שהן, כידוע, מצרך חיוני מאד).

אז, היום קניתי כובע. הוא מקסים. והוצאתי חולצות לשכבה (טוב!), וזכיתי בחזרה במשקפיי.

עד כאן בתחום החומרי.

מה שהיה באמת נחמד היה השיטוט חסר הארגון או ההיגיון בתל אביב החמה, עם שתי חברותיי הנאמנות, וכמובן- פגישתי עם האחת והיחידה, חובבת הפינית.

יש 4 חולצות שאני רוצה, ונשמתי ממש לא שקטה בלעדיהן. 3 מהן נמצאות בגולף, ועוד אחת על קינג ג'ורג', בחלון ראווה של חנות ששכחתי איך קוראים לה (לא באמת בדקתי). בכל אופן היא על הבובה השמאלית ביותר מהבובות שמצד ימין של הדלת. והיא סגולה. כן, אני יודעת. אבל החום של הבובה החמיא לה. והיא החמיאה לי, ככה שממש בא לי עליה (אבל 80 שקל, נו. אין לי עכשיו).

ו א ח ר י שאמרתי כמה שטויות כאלו ואחרות וכמעטנרדמתיעלהמקלדתאבלאלתגלולאףאחד, אפשר לסיים. זה פשוט מדהים איך אני מתעקשת לשאוב עד הטיפה האחרונה ממעיינות הטמטום הבלתי נידלה שלי, לפני שאני סוגרת פוסט.

I Don't Want To Miss A Thing lyrics

I could stay awake just to hear you breathing
Watch you smile while you are sleeping
While you're far away and dreaming
I could spend my life in this sweet surrender
I could stay lost in this moment forever
Well, every moment spent with you
Is a moment I treasure

I don't wanna close my eyes
I don't wanna fall asleep
'Cause I'd miss you, baby
And I don't wanna miss a thing
'Cause even when I dream of you
The sweetest dream would never do
I'd still miss you, baby

And I don't wanna miss a thing

Lying close to you
Feeling your heart beating
And I'm wondering what you're dreaming
Wondering if it's me you're seeing
Then I kiss your eyes and thank God we're together
And I just wanna stay with you
In this moment forever, forever and ever

I don't wanna close my eyes
I don't wanna fall asleep
'Cause I'd miss you, baby
And I don't wanna miss a thing
'Cause even when I dream of you
The sweetest dream would never do
I'd still miss you, baby
And I don't wanna miss a thing

I don't wanna miss one smile
I don't wanna miss one kiss
Well, I just wanna be with you
Right here with you, just like this
I just wanna hold you close
Feel your heart so close to mine
And just stay here in this moment
For all the rest of time

Don't wanna close my eyes
Don't wanna fall asleep
'Cause I'd miss you, baby
And I don't wanna miss a thing
'Cause even when I dream of you
The sweetest dream would never do
'Cause I'd still miss you, baby
And I don't wanna miss a thing
I don't wanna close my eyes
I don't wanna fall asleep
'Cause I'd miss you, baby
And I don't wanna miss a thing

'Cause even when I dream of you
The sweetest dream would never do
I'd still miss you, baby
And I don't wanna miss a thing
Don't wanna close my eyes
Don't wanna fall asleep, yeah
I don't wanna miss a thing
I don't wanna miss a thing

טוב לדעת שאני לא היחידה שמדברת על I miss you במובנים האלה של להחסיר.

שיר מקסים בסרט מקסים (עם גרפיקה ממש לא משהו).

קרן.

ואני מתנצלת מראש (לא כל כך מראש, אולי מזנב) על כל האותיות שבטח החסרתי או בלבלתי מרוב עייפות. העיקר שהביצה משוקשקת.  

ושטויות אחרות.

אוף, אני לא מצליחה לכתוב מה שרציתי לכתוב. האמת שלא כל כך ניסיתי, אבל כל כך מאוחר שאני לא יכולה. אני גם אמורה לקום עוד מעט (חופש, מה?).

מה מאוחר כל כך בשתיים בלילה? בעיני זה מוקדם. אני אוהבת לחשוב שבמקום כלשהו מישהי כמוני מתעוררת.

מישהי כמוני?

מה זה ב ד י ו ק ?

מישהי באותו גיל? עם אותו מספר אותיות בשם? עם אותו צבע שיער? עם אותן מחשבות.

מישהי שרוצה שיעזרו לה אבל לא תבקש, כי זה סתם ירגיז אותה לשמוע לא.

ירגיז. ירומם, יטריף, ישגע, ימסטל, יחבר, ילהיב, ימסחר, יעייף, ירגש, יהמם.

משחק אסוציאציות שכזה.  

אחרי שרבים אפשר להשלים בשתי דרכים, אבל העיקר שמשלימים. אפשר להגיד שטעמתי טעם השלמות מכל סוג. דיברתי, צעקתי, הסברתי, הקשבתי, לא הסכמתי, הנהנתי בשקט; וגם פשוט שתקתי באופן הדדי מאד. ובסוף משלימים.

האהוב עליי בינתיים.

"לוחם האור תמיד עושה דבר מה שחורג מהכללים.

   הוא עשוי לרקוד ברחוב בדרכו לעבודה, להביט

בעיניו של זר ולדבר על אהבה ממבט ראשון, ולהגן על

רעיון שנדמה מגוחך. הלוחמים מרשים לעצמם רגעים 

כאלה. 

   הוא אינו חושש לבכות בגלל צרות העבר או לשמוח

בגילויים חדשים. כאשר הוא מרגיש כי הגיעה השעה,

הוא זונח הכל ויוצא להרפתקה שכה חלם עליה.

כאשר הוא מבין שהוא מצוי בקצה גבול יכולת העמידה

שלו, הוא נוטש את הקרב מבלי להאשים את עצמו על

שעשה כמה מעשי טירוף בלתי צפויים.

   לוחם אינו מעביר את ימיו בנסיון לשחק את

התפקיד שאחרים בחרו עבורו."

כשכולם פה והוא מספר סיפורים, אז אני מקשיבה ובולעת כל מילה. אני תמיד ככה, אוספת פרטים. היא קראה לזה פעם "מלקטת", וזה נכון. מה לעשות. אז יושבים ומלקטים ואחר מחברים הכל ומקבלים תמונה. אתמול אהבתי אותה, והיום היא לא כל כך מתאימה לי לחדר. מה לעשות שאתה מעצבן (התכוונתי לרשום אידיוט).

ואחרי שהם הולכים אז אני מסדרת את הבית, ובמקום ללקט ולחבר אני עושה בועות. מפריחה בועות סבון דרך החלון. ואחת נדבקת לי בשיער.

נשיקה ספונטנית. גם כן ספונטניות, שלוקחת אנשים לשבוע.

אבל זה כיף שאנחנו מתחת לאותם שמיים.  

Regina Spektor - On the Radio

this is how it works
it feels a little worse
and when we drove our hearse
right through that screaming crowd
while laughing up a storm
until we were just bone
until it got so warm
that none of us could sleep

then all the styrofoam
began to melt away
we tried to find some worms
to aid in the decay
but none of them were home
inside their catacomb
a million ancient bees
began to sting our knees

while we were on our knees
praying that disease
would leave the ones we love
and never come again
and on the radio
we heard november rain
the solo's really long
but it's a pretty song
we listened to it twice
cause the dj was asleep

this is how it works
you're young until you're not
you love until you don't
you try until you can't
you laugh until you cry
you cry until you laugh
and everyone must breathe
until their dying breath

this is how it works
you peer inside yourself
you take the things you like
and try to love the things you took
and then you take that love you made
and stick it into some
someone else's heart
pumping someone else's blood

and walking arm in arm
you hope it don't get harmed
but even if it does
you'll just do it all again
on the radio
you hear november rain
that solo's awful long
but it's a nice refrain
you listen to it twice
cause the dj is asleep
on the radio...

הכי אני אוהבת לפרש דברים לעצמי.

אולי אני אפסיק, למרות שעוד לא התחלתי (לא פירושים)?

קרן.