פונקציה לא מתאימה

 נשארה עוד בגרות אחת, ונשארו 3 פעולות לכתוב, ויש שבוע לחוץ וחסרות שעות שינה.

אבל

יש הרגשה טוב. השמיים כחולים טיפה יותר מאתמול, וזה מעודד. אני חושבת שמצב הרוח שלי משתנה מאד לפי השמיים, אבל בהתאם למה שהם אמורים להיות. אני מתכוונת שאם בקיץ או באביב יהיו שמיים אפורים ומחניקים, אני אהיה עצבנית, אבל אם הם יהיו אפורים בחורף, לא יהיה אדם מאושר יותר ממני עלי אדמות.

אני אוהבת ללכת בקלילות, לנדנד את הידיים ולהרים את הרגליים גבוה כשאני הולכת.

וואו, היה משב רוח שהזכיר לי הופעה שהייתה לי בחוג בלט בגן. הופענו מול ההורים בקיבוץ עינת, והייתה במה קטנה וחומה. אמא שלי תפרה אוזני חתול לכל הבנות בקבוצה שלי, ואחרי ההופעה הבאנו למורות פרחים. אני חושבת שקיבלתי עציץ עם פרחים ורודים.

כששברתי את היד, המורות שלי הביאו לי פסל של רקדנית, אבל הפלתי אותו בכניסה הביתה ולרקדנית נשברו הרגליים. אני זוכרת שהייתי מאד עצובה, ושחשבתי שהומורות שלי יעלבו, אבל אבא שלי עשה לי הפתעה והדביק לה את הרגליים בחזרה עם דבק חם. עכשיו היא עומדת על המדף שלי.

לאצבעונית הייתה מחרוזת יפהפייה, עשוייה מפרחי זכריני, שהיא נתנה לנסיך שלה. אני רוצה שמי שיאהב אותי יביא לי יום אחד זר חמניות עם זכריני. פרחי שמש ופרחי זכרון שממלאים לי את החדר בזמן שאני ישנה, ויוצרים שביל שמוביל אליו. אולי ככה אני אמצא אותו.

אהבת אמת בגיל 16. הלוואי שזה היה ככה.

אני אוהבת לחלום.

עברה שנה עברה שנה אני עוד חושבת עליך לפעמים אבל כבר לא כל כך אתה כבר לא חושב מזמן זה לא אכפת לי לא אכפת לי בכלל כלומר אולי קצת אולי הרבה אולי אפילו הרבה מאד אבל זה כבר לא כל כך מציק לי ולא חוזר אלי כשאני לבד או לידה חשבתי שאני אף פעם לא אשכח אותך אבל כשניסיתי לצייר אותך כבר לא כל כך זכרתי איך ותהיתי אם אני אצליח לצייר אותך ממש כמו שאתה עם החיוך והקמט ליד העין כשאתה צוחק אם יתנו לי מספיק זמן אבל לא נראה לי אני מקווה שכן כי אז אני אדע שזה לא היה סתם ושלפחות אני זוכרת

אני קצת רוצה לזכור וגם קצת לא רוצה אני מקווה שאתה מאושר איתה אבל תזכור תמיד שיש אותי שלא תשכח אותך אף פעם

Forget Me Not - Lucie Silvas

Forget me not, I ask of you
Wherever your life takes you to
And if we never meet again
Think of me every now and then

We had just one day to recall
Now all I want is something more
Than just a fading memory
Left wondering what could have been.

Isn't it a shame, that when timing's all wrong
You're doing what you never meant to,
There's always something that prevents you.
Well I believe in fate, it had to happen this way
But it always leaves me wondering whether...
In another life we'd be together.
We should feel lucky we can say... we've always got yesterday

And as I leave it all behind
You're still emblazoned in my mind
And for that very special day
Nobody loved me in that way

Forget me not, I ask of you
Wherever your life takes you to
And if we never meet again
Think of me every now and then

תכננתי משהו אחר בכלל, זה הכל בגלל הפרח.

קרן.

רחש בחש לחש נחש.

עלו לי כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה רעיונות, קטעים של משפטים, שהייתי חייבת לכתוב אותם. הראש שלי מתפוצץ מהם. אני ממש יכולה לראות זיקוקים קטנים מתפצפצים בו ונעלמים ביחד עם המחשבות.

הכעסתן אותי כל כך, שהתחשק לי ממש לחנוק אתכן, ואחר כך שוב אנחנו חברות. אני כל כך אוהבת אתכן.

ראית מה זה? אני מוצאת זמן לכתוב את הבלוג. תודה רבה שאת עושה לו פרסום, אבל אני לא זוכרת שביקשתי (ובטח לא ביקשתי שתצחקי עליי).

בלבול פגיע זה לא נורא יעבור או לא מחר אולי יש לי זמן או שלא אני רוצה אני צריכה כדאי לי אבל זה לא משנה לא אכפת לי לא כל כך אין לי מקום או אולי זמן מתי לישון מתי לראות מתי לחבק (אוהבת) מתי לנשק (לא יודעת) מתי לקום מתי ללכת.

עכשיו.

כמו רכבת שעוברת לי בראש, אני זזה מכאן עכשיו. תראה, אני עומדת על הרציף שלנו ופתאום עוברת לאחד אחר. מה, אמרו שהרכבת שלי יוצאת משם.

אז אולי תרדוף אחרי לשם? לא? בסדר, אז אני פשוט אעלה על הקרון האחרון (עם המושבים שאפשר לשכב עליהם וליהרדם בבוקר, או בלילה כמו מיטה), ואנופף לך מהחלון עם מטפחת, בתקווה שתסתכל. אם לא תסתכל לא תוכל לראות, אז זה לא עוזר לי.

מה אכפת לי שהיא מנופפת מהרציף השני?

אה, אכפת לך. אני מבינה. בסדר, אז שלום. תתקשר? בסדר. "זה יהיה נחמד", בסדר.

בסדר גמור, ואז ממש לא בסדר. מאד לא בסדר, יותר מדי.

טיסה נעימה, את חוזרת לברזיל. קדימה, יש לך שלוש דקות לארוז מזוודה. לא, לא צריך מזוודה, אני נוסעת ככה. בטוח? כן, יאללה. נוסעים. אז נוסעים. אני יכולה לבחור את השעה של הטיסה? כן. טוב, אז קצת  אחרי השקיעה. למה? כדי לעבור את העננים כשהשמיים כחולים עמוקים, אבל זוהרים קצת כי השמש לא ממש רחוקה מהצד שלנו. וכשנגיע נלך למאפייה. כן! כי הם אופים את הלחם ארבע פעמים ביום, ונקנה פאוזיניו ופאו דה קייג'ו. ונשתה גווארנה, ונאכל סלט שושו של סבתא וקושיניה ופסטל ורוייז קום פיז'או, ונשתה טודי ונאכל חטיף בוטנים של אמור.

וניסע להברייקה, ונשחה בבריכה עם בגד הים החדש, ונרוץ קצת במסלול המעגלי, ונסתפר ונחפש את ג'ויס ונהיה בחוג קפואירה ונבזבז זמן בחדר אינטרנט ובספרייה הגדולה עם שיעורים בתנ"ך ונחזור לבית של סבא וסבתא באוטובוס המאורגן (96856900) ובדרך נעשה קצת תרגילים באלגברה ונגיד לו שלום והוא יתן לי נשיקה על הלחי שאני אזכור עד תמיד. והאוטובוס יוריד אותך בקניון היג'נופוליס, בשכונה של העשירים, ותלכי לעשות בייביסיטר על שני הקטנים בבית היפה שמול הכנייסה ובית הספר הקתולי המרשימים. ותשמעי את הצלצול של הפעמון ותחשבי איך זה להיות נזירה. ואז כשסבא וסבתא יבואו לקחת אותך, תלכו לקניון ותסתובבו בקומות ותלבשי את המכנס הצבאי שאהבת מרנואר ואת החולצה של הסמס (שאף פעם לא מגיע) וסבתא תגיד לך שמסתכלים לך על התחת כל הזמן ואת תסמיקי. ואחר כך תפגשי שם כל מיני אנשים. ותלכו לבית של הבנות ואחותך תיפול לבריכה ואת תצילי אותה ואף אחד לא יכעס עלייך שהתקרבתן לשם בכלל. ואחר כך תלכי לקניון השני עם האנשים שפגשת בקניון הקודם, ואז לשלישי עם חברות מהחזית לראות את "ילדות רעות", ואז לקניון הרביעי כדי לראות עם חברה הכי טובה שלך מהעולם הגדול את "ספיידרמן" 1 או 2, מי זוכר, ובאמצע היא תרוץ לשירותים כי היא לא תוכל להחזיק יותר. ועם מי ראית סיפור סינדרלה? לא זוכרת, אבל זה היה יותר ממקסים. והיה גם בית קולנוע חמישי, שבו ראית עם סבתא את "תאומות" והצלחת לקרוא את כל התרגום בפורטוגזית כמעט.

ויש גם את הפארק הענק עם המזרקה העצומה ומשטח ההחלקה לבעלי גלגלים למיניהם שאחותך תעשה עמידת ידיים על אחד העמודים בו, ושיש בו אגם גדול עם ברווזים ואנשים שמעמידים פנים שהם פסל וחנויות להשכרת אופניים.

וגם תלכי עם סבא לטייל ליד הכנסייה שיש להם ליד הבית, ליד שוק האוכל של יום חמישי (אפילו שזה יום כיפור, אז לא תאכלי), ולא תכנסי לכנסייה כי אף פעם לא יצא. אבל לקתדרלה הראשית של סאו פאולו דווקא תיכנסי, והיא יפה. ותראי לי המזבח פסל של ישו הצלוב, שכתוב עליו בעברית וזה יחמם לך את הלב ותרגישי מיוחדת שאת יודעת לקרוא. וליד הקתדרלה תעשי סיבוב ברגל עם סבא ותגיעו איכשהו לאיזור רחוב 25 במרס ותפגשו שם את סבתא ועוד משפחה ותעשו קניות של וילונות ומגבות ומדבקות ושטויות ותיקים ממש בזול. ואז תלכו לשוק האוכל שנבנה בתוך תחנת רכבת, אני חושבת. ותיזכרי בבית המוזר והעני שראית קודם. גם בבומרטירו יש קניות בזול, ויש שם בגדים יפים ודוגמנית לא כל כך יפה על אחד הבניינים. ותראי שיש שם חלק יהודי, שיש בית כנסת ורחובות על שם יהודים. ותפגשי אנשים מישראל שאת לא מכירה, אבל מדברים עברית. ואז תלכי למקום הקטן והעמוס עם אמא ותאכלו סיני ותקנו חולצה ויעשו לכם תרגיל עם המחיר. יש סינים גם באיזור שהלכת בו עם סבתא וקניתן אטריות שקופות, ואננס חתוך ממוכר שיש ברחוב. וגם את הקציצה הזאת מהתירס ובוטנים מסוכרים ופופקורן מתוק כמו בפארק.

יש גם את הבתים של המשפחה, ויש את בית הקיץ המקסים באטיביה עם הבריכה וחוות הסוסים של המקום. ותלכו לאסוף תותי עץ ותתלכלכו כל כך. ותפגשי מישהו שבעתיד יגיע לארץ להיות חייל ותפחדי שהוא רוצה ממך משהו, ורק אחר כך תגלי שאת סתם פחדנית. וגם יש את הקריוקי ששיחקת שם, וחשבת שתקבלי ציון גבוה, וקיבלת 68 ונפגע לך האגו כי בת דודה שלך צחקה עלייך. וגם הרבצת לאחותך שהרביצה לך, ומאז את לא נוגעת בה באצבע לרעה, כי את מפחדת. ואת יודעת שעכשיו אתן מסתדרות מעולה. וגם תגידי לאחת העוזרות שהיא נראית יותר מבוגרת ממה שהיא בטעות. ותגידי לאחות של סבתא שלך שאהבת מאד שמספיק עם הגבינה, אבל תמשיכי להושיט את הצלחת.

ותהיו בפראסה דה רפובליקה, ותקני שם בובה וצמיד ונעליים קטנות לחברות, ותקחי את המזל שלך מתוכי שיוציא לך אותו מתיבת נגינה. ותהיי עם סבא ואחותך במוזיאון יפהפה וישן, ותקנו שוקו ומיץ שאת לא זוכרת ותצטלמו וזאת תהיה התמונה של סבא שלך שאת הכי אוהבת בעולם. ותלכי לפניהם ותשירי לעצמך. גם כשעברתם ליד האופרה והכיכר עם הסוסים מאבן עשית את זה על הגשר. תשירי, תשירי.

הלונה פארק העצום, שניהם. עם העמוד הנופל והקרוסלה המטרופת והרכבות בחושך, והכל בעצם. גם בתי הקברות הנוצריים שנמצאים באמצע העיר, שהחומות שלהם אולי מרוססות, או אולי מראות שמיים ועננים אבל מתוף השערים ומעל החומות את יוכלה לראות את המציבות הענקיות ולדמיין מי נמצא שם. ושוק הפרחים, והמודעות בכביש והפרסומת לאישה שמתחרה על ראשות העיר או משהו. וכל הדברים בדרך לבית כנסת והפעם הראשונה שתלכי לבד 30 מטר בעיר גדולה באמתף עד לחזית.

חזית, שנתנה לך את החוויה הכי אדירה. החזית תתן לך סיבה לקום ביום שבת, סיבה להכל. החברים שלך יהיו שם, וזה יהיה כזה מגניב. ועכשיו תתגעגעי אליהם, שהם לא זוכרים אותך, ותחכי עד 2010 שהם יהיו פה, כדי להזכיר להם.   

וחוץ מכל זה יש את הטיול עם סבא וסבתא, ביחד עם המקהלה של סבתא. ותפגשי מלא יהודים ששרים במרכז התרבות היהודית שמעוצב כמו ספר תורה. ותשנו בערים קטנות במלון מוזר, וסבא ואת תלכו לראות תיאטרון בובות פשוט אדיר בגאוניות שלו ובהומור שלו, ובדרך חזרה למלון המוזר תגידי לסבא שמישהו שעברתם לידו נראה כמו גורילה, והוא ישתיק אותך ויגיד שזו מילה שקיימת גם בפורטוגזית, ואת תשתקי. ותעברו ותראו פרהלהלהפיפדוס, הרצפה הכי יפה שיש. וליד חנות תראו שני אנשים מבד שיושבים על ספסל, ושכדי להצטלם איתך צריך לשלם. ולפני ההופעה הגדולה בכנסייה, את תלכי בחוץ עם כולם, ובלי להתכוון או בלי שתהיה ברירה תעמדו בתוך בית הקברות של הכנסייה, ולא תדעי על מה את דורכת. וישרוף לך בגרון ומישהי תביא לך סוכריית ג'ינג'ר שעוד לא טעמת כמוה עד אז ומאז. ובדרך חזרה תאכלו במזנון דרכים הכי גדול שהיית בו, בלילה.

ויש את הארוחות ביום שישי אצל המשפחה, עם העיטושים של הבן של המארחת, שיצחיקו אותך ויגרמו לך להתגלגל על השטיח. ויש את הבת מצווה של בת דודה שלך, שאליה תתלבשי יפה, ויראו תמונה שלכן ביחד, כשיראו שקופיות. והאולם כל כך יפה.

ויש את הפיצה שתלכו אליה לפעמים.

ויש עוד כל כך הרבה. אני חוזרת? סוף סוף, אני חוזרת.

טוב, אז רק בחלומות.

רק תגיד לי כבר מה קורה, כי זה נורא מעצבן.

Tell me on a Sunday Lyrics
Artist(Band):Sarah Brightman

(Print the Lyrics)
Tell me on a Sunday Lyrics

Don't write a letter when you want to leave
Don't call me at 3 a.m. from a friend's apartment
I'd like to choose how I hear the news
Take me to a park that's covered with trees
Tell me on a Sunday please

Let me down easy
No big song and dance
No long faces, no long looks
No deep conversation
I know the way we should spend that day
Take me to a zoo that's got chimpanzees
Tell me on a Sunday please


Don't want to know who's to blame
It won't help knowing
Don't want to fight day and night
Bad enough you're going


Don't leave in silence with no word at all
Don't get drunk and slam the door
That's no way to end this
I know how I want you to say goodbye
Find a circus ring with a flying trapeze
Tell me on a Sunday please


Don't want to fight day and night
Bad enough you're going
Don't leave in silence with no word at all
Don't get drunk and slam the door
That's no way to end this
I know how I want you to say goodbye


Don't run off in the pouring rain
Don't call me as they call your plane
Take the hurt out of all the pain
Take me to a park that's covered with trees
Tell me on a Sunday please

תגיד לי, או שאולי אני?

קרן.

זה קצת חבל, אולי אפילו מאד. כמה פעמים רציתי לעזוב, כמה פעמים רציתי לברוח, כמה פעמים רציתי לנשק אותך. אני חושבת שאני אוהבת אותך, אבל אני לא יודעת. איך יודעים?

אני יודעת שכשאני רואה אותך הבטן שלי מדלגת, אני יודעת שכיף לי להיות איתך, אני יודעת שנוח לי איתך.

אמרת לי שאני חמודה, החזקת לי את היד, אמרת לי שנוח לך איתי (וכל כך שמחתי), אמרת לי המון דברים. שמת עליי את הראש המתולתל שלך. תלתלים, איזו מילה חמודה.

אבל עכשיו זה יותר מוזר. אתה מתקשר אליי המון פעמים ביום, שולח סמסים, זה נכון. אבל אלו אף פעם לא הסמסים שהייתי רוצה שתשלח. אף פעם אין בהם את הנימה שאני רוצה. זה מוזר, כי פעם היו בהם. אני לא מבינה, אני איטית מדי? רצית ולא ידעת שגם אני, אז זהו? ועכשיו כשאני כן מראה סימנים אתה מתרחק?

זה מוזר מאד.

אתה לא ממש מתרחק. יש ימים טובים, יש ימים נחמדים. אבל הטלפון שמגיע אחר כך הוא תמיד טלפון על מתמטיקה או על מה יש לנו מחר. ואתה גם אף פעם לא חוזר אליי. נניח שהתקשרתי והיית עסוק. אתה אומר שתדבר איתי אחר כך, ואז פשוט לא עושה את זה. זה מתסכל, כי אני נורא מחכה לטלפון שלא יהיה קשור לבית ספר. למה אתה אומר סתם? זה הנימוס הבריטי הזה? אני לא מבינה.

אני שונאת שאני צריכה לעשות את זה. אני שונאת שאני זאת שמתקשרת בלי קשר ללימודים, או שמציעה לצאת (עד העזתי לשלוח את הסמס המסכן הזה) ובסוף מקבלת מין תשובה כזאת מעצבנת (אתה עייף וזה לא אישי. תודה). אם היינו חיים בתקופה אחרת, יותר מוקדמת, אני זאת שהייתי רצה אחריך עם פרח, ולא להיפך. אני הייתי שרה לך סירנדות מול החלון.

נמאס לי כבר. אני רוצה מישהו.

עוד 4 ימים זה שנה.

אין לי עדיין אף אחד.

אתמול מישהו אמר לי שדי מצאתי חן בעיניו לא מזמן. זה היה נחמד, בעיקר כי גם אני חשבתי אותו דבר עליו. אבל זה גם קצת תסכל אותי, בגלל שבזמנו הייתי עוורת מדי, נתפסתי אל השני ולא הרפיתי. אני מפחדת שאני עושה אותו דבר עכשיו.

מחשבה מלוכלכת, מעניין אם הוא יגרום לך לקנא.

לעשות משהו, מהר. להזיז דברים, לגרור אותם. למשוך אותם באוזניים. לצעוק להם באוזן, להעיר אותם. לשכנע את השעון המעורר לצלצל. הוא מתקתק, הוא שוחה עם הזרם. התנין המתקתק.

time's chasing us all, isn't that so?

בוקר טוב.

קוקוריקו.

אבל מי מתעורר?

Aguas de Março

É pau, é pedra, é o fim do caminho
É um resto de toco, é um pouco sozinho
É um caco de vidro, é a vida, é o sol
É a noite, é a morte, é um laço, é o anzol
É peroba do campo, é o nó da madeira
Caingá, candeia, é o Matita Pereira
É madeira de vento, tombo da ribanceira
É o mistério profundo, é o queira ou não queira
É o vento ventando, é o fim da ladeira
É a viga, é o vão, festa da cumeeira
É a chuva chovendo, é conversa ribeira
Das águas de março, é o fim da canseira
É o pé, é o chão, é a marcha estradeira
Passarinho na mão, pedra de atiradeira
É uma ave no céu, é uma ave no chão
É um regato, é uma fonte, é um pedaço de pão
É o fundo do poço, é o fim do caminho
No rosto o desgosto, é um pouco sozinho
É um estrepe, é um prego, é uma conta, é um conto
É uma ponta, é um ponto, é um pingo pingando
É um peixe, é um gesto, é uma prata brilhando
É a luz da manhã, é o tijolo chegando
É a lenha, é o dia, é o fim da picada
É a garrafa de cana, o estilhaço na estrada
É o projeto da casa, é o corpo na cama
É o carro enguiçado, é a lama, é a lama
É um passo, é uma ponte, é um sapo, é uma rã
É um resto de mato, na luz da manhã
São as águas de março fechando o verão
É a promessa de vida no teu coração
É uma cobra, é um pau, é João, é José
É um espinho na mão, é um corte no pé
É um passo, é uma ponte, é um sapo, é uma rã
É um belo horizonte, é uma febre terçã
São as águas de março fechando o verão
É a promessa de vida no teu coração

אני מניחה שחלק לא מבינים את השיר, אבל, כמו שאתה אמרת לי, אפשר פשוט להניח שהוא על אהבה.

קרן.

אני לא יודעת, פשוט לא כל כך כיף לי יותר. אבל מצד שני נורא כיף לי.