כרגע ממש, מתחשק לי שירד גשם. מתחשק לי ללכת ברחוב ריק לחלוטין, בלי מטרייה, ושכל המים יכנסו לי לתוך הנעליים אבל הם יהיו חמים. ופנסי הרחוב יאירו בצבעים כתומים ויפים. אין לי מושג איך לונדון נראית אבל אני רוצה שהרחוב יהיה בה. ושהוא יראה ישן ורומנטי.
אני רוצה שיפסיק לרדת גשם. אני רוצה להגיע לסמטה קטנה ולהתיישב בה על הרצפה או על ספסל שיהיה בה, כאילו זה ברור לגמרי שבאמצע סמטה כזאת קטנה יהיה ספסל. אני רוצה לשבת על הרצפה ולהירדם.
אני רוצה להתעורר באמצע שדה גדול ורחב. אני רוצה שאתה תעיר אותי. אני רוצה לנשק אותך כל כך. לא אכפת לי שאתה לא נראה כמו דוגמן, ושיש כאלו שלא אוהבים את איך שאתה נראה. אני אוהבת אותך. אני רוצה לנשק אותך שעות ואחר כך לדבר איתך שעות על גבי שעות.
אני רוצה להסביר לך שלמרות שאני אוהבת אותך, אני גם קצת אוהבת מישהו אחר. אבל לא באותה צורה. אני רוצה להצליח להסביר לך את מה שאני מנסה להסביר לעצמי כבר המון זמן. אני מתגעגעת אליו ואני לא יכולה לצאת מזה, אבל נטשתי את הציפיות.
החלטתי לנטוש אותן כי זה היה יותר מדי בשבילי. לא יכולתי עם זה כבר. זה היה אדיר ונפלא ומקסים ונורא. ובגלל שזה כאב לי כל כך החלטתי פשוט להניח את זה מאחורי. אבל זה לא הולך ככה. הייתי חייבת לסגור את זה כמו שצריך, ולא עשיתי את זה. ועכשיו מאוחר מדי, כי זה כבר לא קשור לשום דבר ולאף אחד חוץ מאליי. ואולי קצת אליך, במחשבה שנייה. אתה עזרת לי מאד, בלי שידעת.
אצלו אני יודעת בדיוק מתי זה התחיל, לפני כל כך הרבה זמן. אני יכולה לשים את האצבע על הפגישה הראשונה שלי איתו. היא כזאת טיפשית. אבל אתה, אני לא זוכרת איך זה התחיל. זה היה כזה טיבעי. פתאום שמתי לב לזה.
אני רוצה שתבוא לפה ותחבק אותי, חיבוק עוטף כזה שעוד לא נתנו לי. חיבוק שאני אשכח איפה אני ואיפה אתה. ואז תנשק אותי סוף סוף. כן, סוף סוף תעשה משהו עם זה.
ואם לא, אם אני שוב רק חולמת ואוספת סימנים שלא קיימים אז אני רוצה להיות מסוגלת לקום ולעזוב. כמו בנות בסרטים, שיכולות לעשות הכל. פשוט לקחת את מעט הכסף שיש לי במגירה, אולי אפילו לקחת כרטיס אשראי או משהו של אחד ההורים, לארוז מזוודה פצפונת ולסוע ברכבת לשדה התעופה. ושם לקנות כרטיס ללונדון או ניו-יורק או ברזיל, ולטוס לשם לבד לבד לבד, בלי אף אחד שיגיד לי איך לחיות. פשוט להסתדר לבד. הלוואי ודבר כזה היה אפשרי. הייתי יכולה לטוס לבאהיה, ושם משפחה כלשהי בטוח הייתה מאמצת אותי אליה, והייתי מפסיקה ללמוד כי לאף אחד שם לא אכפת, והייתי חיה בכפר נידח ושוכחת אותך.
אבל אני לא באמת רוצה לעשות את זה. אני רק רוצה שתחזור כבר ותנשק אותי, ותעזור לי לשכוח אותו כבר. מחר יש לו יום הולדת. הוא יהיה בן 16 והיא תנשק אותו ותגיד לו מזל טוב. ואני בטח אסתכל על התמונה שלו בספר המחזור ולא אגיד לו כלום. כי למי יש אומץ להראות לו שאני זוכרת.
I
MISS
you
אני חסרה אותך.
אני רוצה להתנדנד על נדנדה ענקית ולהתיישב על הירח.
Trisha Yearwood - I Would've Loved You Anyway
If I'd a-known the way that this would end
If I'd a-had the strength to walk away
IIf I'd a-read the last page first
f I'd a-known how this would hurt
I would've loved you anyway
I'd do it all the same
Not a second I would change
Not a touch that I would trade
Had I known my heart would break
I'd a-loved you anyway
It's bittersweet to look back now
At mem'ries withered on the vine
But just to hold you close to me
For a moment in time
I would've loved you anyway
I'd do it all the same
Not a second I would change
Not a touch that I would trade
Had I known my heart would break
I'd a-loved you anyway
And even if I'd seen it coming
You'd still've seen me running
Straight into your arms
I would've loved you anyway
I'd do it all the same
Not a second I would change
Not a touch that I would trade
Had I known my heart would break
I would've loved you anyway
I would've loved you anyway
קרן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
