- כשאת באמת מנסה להבין את ההגיון שמאחורי מה שאת עושה.
- כש את מסיימת תרגיל ארוך במיוחד, מעבירה את היד על השיער ומגלה שם מקל-תסרוקות-יפני-שכזה בלי לזכור איך הוא הגיע לשם.
- כש את סופרת תרגילים ומתנחמת בעובדה שנשארו רק עוד 46.
- כשמספר הדפדפות שסיימת משתווה למספר התרגילים שפתרת.
- כש את מנסה לפתור את המשוואה שנוצרה בסעיף הקודם.
- כשאת חוזרת על אותה משוואה שוב ושוב ושוב ושוב ולא שמה לב שבכלל אין בה איקס.
- כש את דוחה ארוחות בשביל לסיים תרגילים.
- כשאת מנסה לחשב את ההסתברות לבחירת תפוח ירוק מתוך קערת התפוזים שבמטבח.
- כשהכלבה שלך מזכירה לך שאלה שפתרת.
- כשאת רואה מספרים במקום אותיות.
- כשאת מנסה להפריח נוסחאות, כאילו שזה יעבוד לך.
- כשאת לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היית בחופש.
- כשזה הפוסט הראשון שלך בחודש.
והרשימה עוד ארוכה.
ספירת מלאי (אם כבר מדברים על מספרים)
ביצוע: יוסי בנאי
מילים: יוסי בנאי
לחן: נעמי שמר
מדינה אחת, פעמיים ים
ואגם אחד וקדחת גם,
שמש אחת עגולה,
עם אחד חכם מלא סגולה,
כאב ראש אחד ושלוש גלולות
ושישה ימים ושבעה לילות.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה,
שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה.
יום של ניצחון, יום של מפלה,
רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה.
טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל
וחצי תריסר אלופים במיל'.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,
הראשון עצוב, השני מצחיק,
ילדות אחת קשה, שנים של התשה
ומי שרוצה עצמאות - בבקשה.
מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש
וחייל אחד משחק שש בש.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
חיילים שלושה עייפים במשלט,
ושבעים ילדים צוחקים במקלט.
שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי,
אסיר עולם אחד בחודש השישי.
יום הילד, יום הפרח ויום השנה.
וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה.
אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו
שבשמיים ובארץ.
קרן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
