נדב שהיה בארה"ב

ערב טוב לכולם!

השבוע שוב ראינו מה קורה כשהתשתיות בישראל פוגשות בפלא הטבע הנדיר שנקרא גשם. הן פשוט מפסיקות לתפקד. בתל אביב, העיר השניה בגודלה בישראל, מכוניות התחילו לצוף. במודיעין הוצף קניון. כשנסעתי לפני כמה ימים לקופת חולים עברתי באחד המושבים וגיליתי שבאחת התעלות המים הגיעו לגובה של הכביש. וכמו כל שנה, גם ב-2011 גילינו שהתשתית של חברת החשמל פשוט לא יכולה להתמודד עם גשם ואנחנו נאלצים לשבת בחושך ולהאזין למוקד הטלפוני שלהם שמספר על תקלות.

בנוסף, הגשם בישראל הוא אירוע חדשותי (ואפילו הפך לנושא החם כאן בישראבלוג). כשהשמש זורחת וכל מי שיוצא החוצה הופך לטוסט לא איכפת לאף אחד, אבל ברגע שמתחילים לרדת מים מהשמים כולם נורא מתרגשים. ככל הנראה מדובר ברפלקס הידוע כ"רפלקס רננה רז" שגורם לנו לחפש את הפרסומת המעצבנת של רשות המים בטלויזיה כדי לבדוק כמה אחוזים מהגשם ירדו כבר (לכל המעוניינים, בחודש נובמבר עברנו את ה-100%, ככה שיש לנו שקט לפחות לשבוע וחצי).

בנוסף לגשם, גם מספר הרופאים בישראל יורד מדי יום. מסתבר שנמאס להם מהשטויות של בית הדין לענייני עבודה והם פשוט הפסיקו להופיע לעבודה. די עצוב שמי שצריך לשמור על חופש העיסוק, שהוא זכות יסוד אמיתית (לא כמו הזכות לדיור), הוא המועסקים עצמם ולא השלטון שמתעלם ממנו בצורה גסה.

מאבק הרופאים הוא דוגמה מצויינת למה שקורה כשהמדינה מספקת שירות שהוא לא מוצר ציבורי - הביקוש עולה, המחירים לא הגיוניים, כולם מתלוננים שרק "אלה שיש להם" יכולים להרשות לעצמם שירות הוגן, מבקשים שיגדילו את הכיסוי של השירות ובוכים שמעלים להם מיסים. ללא ספק, מדובר בהצלחה מסחררת. מהצד השני הרופאים מתלוננים שאין מי שימלא אחר הדרישות שלהם (כי אין שוק אמיתי של ביקוש והיצע) ופשוט מפסיקים לעבוד.

אם מערכת הבריאות תהפוך למערכת פרטית כמעט לחלוטין (המדינה תכסה מקרי חירום, כי אף אחד לא רוצה שיקרה מצב שמישהו באמצע התקף לב עף מחדר המיון כי אין לו כסף), יפתרו הרבה מהבעיות האלה. רפואה היא מוצר כמו אוכל, ואנשים שיש להם כסף תמיד יוכלו לממן לעצמם שירות יותר טוב. האפשרות השניה היא שלכולם יהיה שירות גרוע, ולשם אנחנו לא רוצים להגיע.

גם צבא המהדרין לישראל הופיע השבוע בכותרות. כמדי נובמבר, פורסמו נתוני הגיוס לצה"ל ומדד אורך הזקפה הלאומית לפי ערים (סליחה, שיעור המתגייסים לקרבי). מסתבר, בפעם השמונים מיליון, שרק חמישים אחוזים ממחזור הגיוס מתגייסים. אם נוריד מהכותרת ההיסטרית הזאת את הערבים, החרדים שמקבלים פטור גיוס וכל שאר האנשים שצה"ל שחרר מסיבות כאלה ואחרות, נגלה שמספר המשתמטים האמיתי הוא בקושי תלת ספרתי, והמשטרה הצבאית תצטרך להתעסק איתם בזמן הקרוב. כל הכותרות האלה הן משהו פשוט שנקרא "ניפוח".

החלק החמור יותר, שאותו הכתבות מסתירות, הוא שלצה"ל אין באמת מה לעשות עם כל החמישים אחוז שמתגייסים. אתם מוזמנים לבקר בעזריאלי בין שתיים עשרה לאחת בצהריים ולראות את כל החיילים שמוסרים את נפשם למען שולחן צמוד לשווארמה (וזה בלי להזכיר את הקצינים והנגדים שלא יכולים להפסיק לרגע את ההגנה על המולדת גם כשהם אוכלים במקדונלד'ס).

למרות כל הבעיות האלה, ב"ידיעות אחרונות" של יום שישי הופיעה כתבה קטנה ופינתית שמכילה את הפתרון לעודף כוח האדם בצה"ל. מסתבר שיש תוכנית להכשיר את כל המטבחים בצה"ל למהדרין. לשם כך יוקצו עוד תקנים לרבנות הצבאית בשביל משגיחי כשרות שיעברו יום יום במטבח ויוודאו שכל הג'וקים מסתובבים שם עם חותמת בד"ץ.

ודבר אחרון לגבי צה"ל - אליקים לבנון, רב של אחת מישיבות ההסדר, הצהיר שאם ימשיכו להכריח את החיילים הדתיים להיחשף לשירת נשים, רבנים רבים יקראו לסירוב גיוס. כנראה שההדחקה המינית בישיבות כל כך חזקה שהיא עלולה לגרום לחיילים המסכנים לעלות על הבמה ולאנוס את הזמרות לעיני מאות חיילים אחרים.

ההצהרה הזאת (והכשרת המטבחים המוגזמת) היתה יכולה להימנע אם צה"ל היה צבא מקצועי שחייליו לא היו מרגישים שהם עושים טובה למישהו כשהם מתגייסים ואונסים את המערכת לכיוונם. אבל בישראל קיים צבא העם שנותן פטור לחצי מהעם ומעמיס על החצי השני את הגחמות של כמה אחוזים בודדים. כיף חיים.

הכנסת גם השתתפה בחגיגות השבוע עם חוקי השתקת אופוזיציה מהטובים שיש. מאז פתיחת מושב החורף הצליחו חברי הכנסת לעשות רק נזק. אני מציע לשלוח אותם לפגרה עד הבחירות, בשכר מלא. רק שישבו בבית. כל פעם שהם מגיעים לכנסת, קורים רק אסונות.

ולסיום - סיפור קצר על חוסר סבלנות. ביום ראשון בלילה ביקרתי כמה חברים. כשחזרתי הביתה הכביש היה נטוש לחלוטין. נסעתי בכביש הראשי שמוביל אלי הביתה והתקרבתי לרמזור, שהיה ירוק בשבילי. לצומת התקרב מישהו שרצה לפנות שמאלה. הוא פשוט הגיע לצומת ופנה, כשיש לו רמזור אדום בוודאות. לאחר כמה שניות הגיע הרמזור הירוק שלו ואילץ אותי לעצור. הנהגים בישראל מעולם לא נראו מטומטמים כל כך.

יום טוב.

שלכם,

nadavs