נדב שהיה בארה"ב

ערב טוב לכולם!

השבוע גילינו את הסיבה האמיתית לחזרתו של גלעד שליט לפני שבועיים. פדיון שבויים זה נחמד ומצטלם נהדר, אבל אחרי שבוע נעלם האפקט. מדי פעם אנחנו מקבלים דיווחים חשובים ביותר על שליט (הוציאו לו רסיסים וצילמו. בקרוב הראיון עם המנתח, פקידת הקבלה והמאבטח של בית החולים), אבל למקרה שלא שמתם לב, את מקומו של שליט תפס בעיתון מישהו אחר. מחמוד קוראים לו.

גלעד שליט היה המחסום האחרון לפני הקשקשת האינסופית על איראן. עכשיו כשאין נושאים בוערים באמת, אפשר לצלם תרגילים של חיל האוויר באיטליה, לשגר טילים לא מזוהים (ראיתי מהבית, היה מרשים מאוד) ולהתראיין לכל רשת טלויזיה בעולם ולהגיד שישראל לא מתכננת לתקוף את איראן, אבל כל האפשרויות על השולחן.

עכשיו עם איראן בתחילת כל מהדורת חדשות אפשר להתעלם מיוקר המחיה ולשכוח שפעם, לפני שלושה שבועות, עוד דיברו על קיצוץ בתקציב הביטחון. עם איומים בליסטיים מכל הכיוונים אסור בשום אופן לפגוע בפנסיה של הרס"רים. זה עלול לגרום לירידה במשמעת והחיילים עלולים לגדל זקן או אפילו שיער(!) בזמן מלחמה. דבר זה, כידוע, גורם להפסד אוטומטי ופגיעה חמורה בחוסן הלאומי ובהרתעה הישראלית. בגלל כל הסיבות האלה אסור לגעת לאף נגד או קצין שקר כלשהו במשכורת.

הנושא השני שנמצא בחדשות הוא השביתה הכללית שתתחיל כנראה ביום שני. עופר עיני גילה שהמחאה החברתית מביאה הרבה מנדטים, אז הוא הולך לנצל את כוחו לצבור כמה נקודות לקריירה הפוליטית העתידית שלו. הפעם הוא התלבש על נושא עובדי הקבלן בשביל לגיטימציה. אחרי הכל, זה לא הגיוני שאנשים שרוצים לעבוד ולא איכפת להם איך לא יקבלו תנאים מינימליים כמו פנסיה על חשבון כולנו.

אל תתבלבלו - השביתה הזאת היא פוליטית והפתרון שלה הוא כסף. אם כל עובדי הקבלן יועסקו כעובדים קבועים הם יתחילו לקבל פנסיה ועל הפנסיה הזאת נשלם כולנו. במקרה הפחות חמור בשביל הציבור יועסקו פחות עובדים. אנחנו לא נפסיד, אבל שירות התעסוקה יתחיל להתעסק בכל עובדי הקבלן המפוטרים. ללא ספק, יום חג לאדם הפועל.

ובנושא יותר אישי - השבוע הייתי במילואים וגיליתי שהמצב חמור משחשבתי. הביאו קבוצת חניכים יותר גרועה מהילד המעצבן מהפרסומת של קופת חולים כללית. שניים מהם היו נגדים אז לא היה איכפת להם מכלום וכל השאר היו צעירים ממש עם כישרון נדיר: הם ידעו לשאול בכל שקופית שאלה שהתשובה עליה נמצאת בשקופית הבאה. מלבד התכונה המעצבנת הזאת, הם גם ידעו לשאול שאלות על מצבים כל כך קיצוניים ונדירים שאם הם יקרו מישהו יצטרך לשלם מחיר כבד.

מלבד זה, היה די נחמד לחזור לשם בלי מחוייבות לאף אחד ושום דבר. נסעתי עם האוטו לכל מקום (זה בלבל את החניכים שהיו צריכים יומיים כדי להבין שאני במילואים) והדרכתי בערך ארבע שעות נטו. לא רע בשביל משכורת של 500 שקלים.

עכשיו רק צריך לוודא שלא תהיה שום מלחמה עם איראן, אחרת יקראו לי לתפקיד האמיתי שלי במילואים, שאותו אני פחות נלהב לבצע. חמור מכך, יש סיכוי שאני אצטרך לבצע עבודה כלשהי, וזה כבר בלתי נסבל לחלוטין.

יום טוב.

שלכם,

nadavs