יומן של דמות קומיקס

אז, אתה רוצה להיות צייר קומיקס מקצועי, או לפחות מישהו שעושה את זה הרבה, אבל חוץ מזה שאתה אוהב לצייר אתה לא יודע ממש הרבה על התחום?

הנה כמה טיפים, עצות, ודברים שצריך לדעת.

אני מתחיל בדברים ממש בסיסיים ועובר לדברים קצת יותר מתקדמים בהמשך.

1. איכות ציור

אז ההורים שלך וחברים שלך אומרים שאתה מצייר יפה, אבל אז אתה מסתכל על קומיקסים שיש בחנויות ומתבעס כי זה לא קרוב בבכלל לאותה הרמה? אל תדאג. גם הציירים האהובים עליך לא תמיד ציירו מדהים.

 סתם לדוגמא - זה קומיקס שציירתי כשהייתי בן 11. לשם השוואה, זה משהו שציירתי 10 שנים אח"כ, בגיל 21. יש שיפור, לא?
אז לא להתבאס, אם תמשיך לצייר, תשתפר עם הזמן.

אבל איך?

טוב, הדרך הכי טובה להשתפר זה להסתכל על ציורים שאתה אוהב ולנסות להבין מה הם עושים שאתה לא עושה, ואיך הם עושים את זה.

למשל, כשהשוותי קומיקסים שלי לקומיקסים שהיו נראים יותר טוב, הבנתי שהבדל גדול ביניהם זה שלקומיקסים שאהבתי היו קוי מתאר הרבה יותר דקים משלי. ושקווים דקים זה יפה. אז ניסיתי לעושת קווים בקומיקיסם שלי וזה שיפר אותם מאוד.

אז תסתכלו על ציורים שאתם אוהבים ותנסו להבין מה בדיוק ההבדלים ביניכם.

כאן למשל, כמעט כל מה שציירתי למדתי מלהתבונן בקומיקסים של "זבנג".

אהבתי את הצביעה בטושים

אהבתי את הריבועים העקומים שנותנים אפקט דרמטי של אקשן

אהבתי את התאורה הצבעונית שגם מוסיפה דרמה ואווירה

ואהבתי את קווי התנועה הלבנים

לפעמים מה שהכי עוזר זה לנסות לצייר משהו שמישהו אחר צייר, אחד לאחד, אבל לא מלעבור על הקווים שלו, אלא מתלהתבונן במה הוא צייר, לנסות לצייר את זה בעצמך, ואז לשחק "מצא את ההבדלים" ולראות איזה דברים פספסת.

אבל אני לא רוצה להיות מעתיקן!

למי קראת מעתיקן? זה שאתה לומד טכניקות מציורים אחרים זה לא אומר שאתה מעתיק.

כל צייר לוקח קצת מפה, קצת מפה, קצת מפה, וקצת מפה. מערבב את הכל יחד, מוסיף לזה את המגע האישי שלו, ויוצא לו סגנון משלו.

אם תלמד לצייר רקעים מקומיקס א', לצייר דמויות מקומיקס ב', איך לכתוב סיפור מקומיקס ג' ואז תצייר את זה בעצמך, יצא לך סגנון משלך שהוא לא א', לא ב', ולא ג'.

בלוני דיבור

משהו שהרבה ציירם מתחילים מתקשים איתו זה בלוני דיבור

יש כמה דברים לא בסדר מתמונה הזאת. תנסו להבין מה. עכשיו תקראו, אם יש משהו שלא עליתם עליו לבד, יכול להיות שזו בעיה שיש בקומיקסים שלכם שיהיה ממש קל לתקן:

-דבר ראשון, למה הבלון יוצא להם ישר מהפה? תן לו מרחק. הזנב של הבלון יכול להצביע על הדמות שמדברת גם מרחוק, כשהבלון מרחף לו בנוחות למעלה בשמיים. הוא לא חייב באמת להגיע עד לפה. להיפך, לפעמים זה קצת מוזר שבין שני אנשים שמדברים בקומיקס מרחף לו בלון מסטיק מנופח שכתובות עליו מילים ומסתיר חצי מהציור.

-דבר שני, טעות של מתחילים היא שהם קודם מציירים ואז כותבים בבלונים מילים.

אבל אז או שאין מספיק מקום והטקסט נמעך, או שיש יותר מדי מקום והטקסט מרחף בבלון ענק.

קודם כותבים את המילים, ואז מציירים את הבלון סביבם.

-הצורה של הבלון. זה לא בלון, זה לוויתן טקסט.

בלון זה עיגול, או צורה עם פינות, שמחקו ממנו קצת בצד והוציאו משם זנב.

-דבר שלישי: למה הטקסט בעונש?

בבלון הדיבור של הבחורה, הטקסט נמצא בקצה של הבלון. זה יכול להיות הקצה השמאלי, העליון, הימני, התחתון, מה שלא יהיה, אבל... למה בקצה, בכלל? תזיזו את הטקסט לאמצע. הוא לא עשה לכם רע. זה מציק בעיניים.

השורות גם נורא רחוקות אחת מהשניה. ברוב תוכנות הציור יש משהו שקובע מה יהיה המרחק בין השורות של הטקסט. אם אפשר לכתוב משהו בין שתי השורות, כנראה שהרווח ביניהן גדול מדי.

-רביעי: סדר הבלונים

איזה בלון קוראים קודם?

קומיקס בעברית קוראים כמו ספר בעברית. מתחילים בפינה הימנית העליונה ומשם עוברים לפינה השמאלית התחתונה.

אז נכון, אתם יכולים לשים מספרים, או חצים, או לתת לקוראים להבין לבד שזה רק היגיוני שקודם היא שואלת אותו מה הוא אומר, ורק אז הוא עונה לה, אבל... אז אתם גם מבקשים מהקוראים לעשות את העבודה שלכם בשבילכם, וגם איבדתם חוזק מהסיפור או הבדיחה, כי הקורא שלכם הפסיק לקרוא רגע כדי להבין מה קרה כאן, וזה בלבל אותו.

עבודה לדפוס

אז החלטתם להתחיל לעבוד על חוברת? מזל טוב!
יש משהו מאוד חשוב שאתם צריכים לעשות לפני שאתם מתחילים לצייר אותה.

לעבוד ב-300DPI

אל תבהלו, אני כבר אסביר מה זה ואיך עושים את זה.

ציור במחשב עשוי מהמון המון נקודות צבעוניות, נכון? DPI זה מה צפיפות הנקודות בציור.

מחשבים, למשל, מציגים 72 נקודות בכל אינץ' של המסך. זה אומר 72DPI

הבעיה היא שדברים מודפסים צריכים 300 נקודות באינץ' כדי להראות כמו שצריך.

אז בצד ימין יש לכם הגזמה של איך תראה תמונה שמודפסת ב-72, ובצד שמאל איך נראית תמונה שתודפס ב-300.

אם אתם מציירים בטושים - זה אומר שכשאתם סורקים את הציור אתם צריכים לבחור בהגדרות הסריקה 300DPI. לכל סורק יש את הבחירה הזאת.

אם אתם מציירים במחשב - כשאתם יוצרים מסמך חדש, זה אמור לשאול אתכם איפשהו מה גודל התמונה ואיכות התמונה שאתם רוצים. שם בדרך כלל אתם יכולים לבחור כמה DPI אתם רוצים.

אי אפשר להוסיף DPI לציור, רק להוריד (כאילו, אפשר להוסיף, אבל זה לא באמת ישפר את איכות התמונה), אז צריך לעבוד ב-300 כבר מההתחלה.

קחו בחשבון, כמו שאמרתי - במחשב הכל ייראה טוב ב-72, אבל בדפוס לא.

צביעה - פחות צבעים זה יותר

מה הצבע של העמוד הזה?

כתום ואדום, נכון?

אבל... הסוודר של נופר סגול.

השמיים כחולים.

השיחים ירוקים.

אין שום דבר שהוא לא בצבע ה"אמיתי" שלו. ובכל זאת. הדף אדום וכתום.

למה?

כי לכל מה שיכלתי(כמו הבגדים של האישה ברקע, או הפרחים ליד הקניון) נתתי גוון צהוב או אדום. גם אין כמעט לבן בציור, כי כל התאורה ורודה, וכו'

זה נראה הרבה יותר טוב ומעניין מעמוד שהצביעה בו לחלוטין אקראית וצבעונית לגמרי, רק כי "יש לו חולצה אדומה, מכנסיים כחולים, והוא עומד על רקע שיש בו דבירם סוגלים וצהובים".

בלידים

בכריכות של חוברות, ולפעמים גם בקומיקסים עצמם, יש לפעמים דברים שמגיעים עד הקצה של הדף.

הבעיה היא שמדפסות מקצועיות לא באמת מדפיסות על הקצה של הדף. הן מדפיסות על דף גדול, ואז חותכים אותו.

אבל לפעמים החיתוך לא מדוייק. במיוחד כשמדפיסים משהו בהרבה עותקים.

אז אם תעשו ציור שמגיע בדיוק עד הקצה של הדף - מספיק שיחתכו את זה חצי סנטימטר בכיוון הלא נכון ויהיה פס לבן שלא מודפס עליו כלום ליד הציור. שארית מהדף שחתכו.

או לחלופין - חתכו יותר מדי לתוך הציור, ואז בעצם חתכו לכם חלק חשוב מהטקסט או הציור, שנמצא בדיוק ליד הקצה.

בשביל זה יש "בליד".

בליד זה אומר שכשאתם מציירים - תציירו את הכל על דף גדול יותר בחצי ס"מ מכל כיוון (חצי ס"מ למעלה, חצי ס"מ למטה,  וכנ"ל לגבי הצדדים) ממה שזה באמת אמור להיות, ותשמרו על מרחק של לפחות ס"מ מכל כיוון. 

הקצה של הציור סביר להניח ייחתך ולא יראו אותו (מה שמופיע בתמונה למעלה כלבן)

את האיזור האדום והכחול ייראו בגרסא המודפסת

אבל שוב, בגלל פאשלות בחיתוך, כל מה שבאיזור הלבן או האדום עלול להחתך, ולכן לא שמים שם שום דבר חשוב.

אז למשל, כשאני רוצה שעמוד קומיקס שלי יודפס ככה:

אני רוצה שהריבוע בצד שמאל למטה יופיע בפינה של הדף ויגיע לקצוות.

אבל אם אני אשלח אותו ככה לבית הדפוס, יכול מאוד להיות שיהיה איזור לבן למטה ובצד שמאל, והציור ייראה קטוע.

אז כשאני מצייר, אני מצייר דבר כזה:

ואז לא משנה איפה חותכים את הציור, זה עדיין ייראה כמו שהתכוונתי.

עד כאן פינתינו להיום. מקווה שעזרתי!