
יומראשון הלכנו לים, היה טוב
בלי הרבה מילים תמונות:





















סוף סוף יש לי בגד ים חדש ואני לא צכה יותר את הבגד ים הכחול ורוד המזעזע הזה =),
מחר יש למירית הכוסע יומהולדת
ואין לי הרבה מה לספר, הימים האחרונים אחלה אבל
ההרגשה הפנימית לא מש'ו, אני מרגישה אויר.
אני לא יכולה לדבר, אני בקושי זזה,
מש'ו עוצר אותי, מש'ו שאני לא אוכל להפטר ממנו לעולם,
כי דפוס ההתנהגות הזה כבר חרוט אצלי עוד מהילדות,
וזה מקשה עליי זה עושה לי חרא.
הסגירות הזאת שמונעת ממני להפתח,
המחשבה העיקשת שאני לא אפגע באנשים או אפגע מהם
"אתה לא מכיר אותי אז אתה לא יכול לשפוט אותי"
"לא עשיתי לך כלום"
דאמ. פסיכולוגית קוראים לזה מנגנון הגנה
אישית אני יכולה לקרוא לזה בולשיט.

