"כל כך טובה בלעשות את הדבר הנכון, וכל כך מנסה לעשות את כל מה שעושה לי טוב. רק שלפעמים הם מתנגשים והדבר שעושה לי טוב הוא ממש לא נכון ולא בסדר, ואולי אני אתחרט. אבל כרגע , אני רק רוצה להתמכר לזה, לכוח הזה שממלא אותי פתאום.
גם אם זה רק לכמה שניות עלובות. "
רשמתי כאן את זה לפני כמה פוסטים, כמה שהייתי מפגרת,עודני אך כמה שהכל השתנה מאז.
הדבר שעושה לי טוב הוא הדבר הנכון. זה הכי נכון, זה מרגיש הכי נכון וזה הכי נכון. כל הספקות שלי באות מהסביבה. מתי אני אלמד להתגבר על התכתיבים שלה?
תמיד מרגישה בפנים שהנכון הוא ההיפך מכל מה שאומרים לי. הנחילו בכולנו הרבה ערכים יפים אבל לא הלכנו איתם עד הסוף, רק עד איפה שמתאים לנו, רק עד לנקודה שבה אנחנו יכולים להמשיך לנהל את חיינו מבלי להודות בעובדה שאנחנו לא בסדר.
הסביבה היא כמו גלגל הצלה של דעת קהל שלא ביקשתי, העולם צועק לי א' ואני במקום לענות ב' שותקת.
אני כבר מכורה לזה,לכוח הזה שממלא אותי פתאום, גורם לי להרגיש אדם בעל ערך, חשובה, נאהבת.
אני מרגישה שאני מסוגלת לאהוב ואלוהים, כבר עברו יותר מכמה שניות עלובות.
הסוף מגיע על הכל, על התמימות, על האושר, על האמונה העיוורת וגם על זה הסוף יגיע רק שמהדלת הזאת אני לא אצא בידיים ריקות למרות שאני מוכנה לתת את הכל.
לפעמים אני שוגה באשליה שאולי באמת יש אלוהים, זה יעשה את הכל לפשוט יותר. לא חושבים?