אז ככה...הייתה לנו גדנ"ע...ביום הראשון טבענו בשלוליות, ביום האחרון נשרפנו בגלל השמש (או אולי בגלל חום יציאת הקליעים מהמטווח שמקודם)
לא שזה הפריע לכמה ילדים להסתלבט...
קיבלתי דיווח על מקור ההברחה - הסמל גלעד
מתי? במגרש, רק הבנים, בלי הבנות (כן זו אולי אפלייה, אבל צריך קצת חישוש אחרי שעשו עלינו "אבו עליייי") (*המבין יבין*)
אבל מי זה היה בדיוק?
...גיז'ה ('הישר מן השדה') אחי...לא יכולת לחכות?
מקסים מזדהה כעוזר מבריחי החשיש (בהסוואה של כדור שוקולד מחדר האוכל) עם מבט של *אחי, זה חומר טוב*
ניצול הפוטנציאל האנושי - "כשאין סולם, תגנבו סורגי תעלות ניקוז"
תופעת ההומלסיות בצבא
פותחים שולחן על האדמה בלי סכו"ם עם 'מנות קרב' - תופעת הומלסים? לא, סתם גדנ"עימניקים רעבים...
הסוואה - ענפים תקועים בחולצה, בכובע ועם אפשרות של הוצאת עין למישהו. נצלו את זה כשההורים שלכם קוראים לכם לזרוק את הזבל, עצה שלי.
הסוואה מקורית נוספת של אולג - הפעם בשביל להסתובב בלי חשד אפילו אם אתה בגלות בערב הסעודית.
דניס עם המ"ק - "לקבלת הסמל, הקש 1"
עוד הפעם אוכלים...איך חיילים יוצאים כ"כ רזים מהצבא?
...מה עוד הפעם גי'זה?
...ונדמה כי הפעם החומר החדש גרם לו להחשיב את ניר למונית...מתגעגע הביתה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
