אני בביקור הורים השגרתי שלי שהוא גם ביקור האינטרנט.
לגבי המדיום, לא הולך להיות לי אינטרנט בתל אביב.
אני שלם עם זה לעת עתה ואני חושב שזה יוציא אותי מבעיות רבות.
פרט לכך, אני עובד על כמה וכמה פרויקטים מקבילים, אז לא חסרה לי יצירה תעסוקה וזיכוכי נפש מסביב לשעון.
חיי הרומנטיים קצת יותר מדבריים מבחינת כמות הפעילות אבל כידוע פעילות רבה לא מובילה לקשרים יציבים אז אני לא מרגיש שאני מפסיד משהו, מה גם שזה תמיד מתהפך תוך דקה וחצי.
התגעגעתי אליכם חברים, מגיבים, קוראים נחפזים, מציצנים, תומכים לרגע, נעלמים בלי פגע, יצורים וירטואליים, חיות אנונימיות ועוד ועוד.
אני פשוט לא חי בעולם הזה של עידכונים יומיומיים וקשר של כמה מילים ביום עם עשרות אנשים.
(בטאואר יש לי קשר של כמה מילים ביום עם המוני אנשים וזה קצת מזכיר לי את האינטרנט)
חזרתי לקשר עם ידידה שלא דיברתי איתה שלוש שנים וזה היה כמו בום חיובי חסר עכבות.
נוסף על כך הרגשתי נאהב אתמול בשל השתלשלויות אירועים חסרות דופי,
אני מהאנשים הללו שתמיד חושבים פתאום שלאף אחד לא אכפת מהם.
לא חשוב כמה ניפחו לי את האגו כל חיי, אני פתאום ארגיש כמו המוהיקני האחרון ואכנס למין דיפרסיה של כמה דקות עד יעבור זעם.
לפעמים מספיק שאדם מסוים יגיד לי דבר מסוים או יחייך אלי חיוך מסוים ומצב רוחי יעלה למרומים
זה יכול לקרות בשניה.
ועכשיו עם או בלי קשר
רשימת ספרים שנמצאים בסביבתי:
קורא במקביל את : "יממה" - י. קמין,
מוות בוונציה - תומאס מאן
מבחר וחדשים- אגי משעול
קניתי לאחרונה: "כמה מילים" - יהונתן גפן
מרק צבים לארוחת בוקר- ראובן מירן
קראתי אתמול: חתולשלאפחד- יהונתן גפן
אלבומים: יוני רכטר- בכל פעם שאני מנגן
אריק איינשטיין- יסמין
ג'נגו ריינהארט- (לא זוכר את שם האלבום אבל זה אלבום סווינג שכולו גיטרה משנות הארבעים חמישים)