הו, אני אומר לכם (נא לקרוא בלשון עתיד)

חוויות רבות עברו עלי לאחרונה, אנשים טובים פגשתי

אנשים טובים באמצע הדרך

באמצע תמונע

באמצע ההנחיה

תוך כדי זעקות, אילתורים, נפנופי מקרופון, מטאליסטים בשולי הדרך, היפהופים מזדמנים,

עבודות שלא רוצות לקבל אותי, רחובות תל אביביים מצמיאים, חום, הדחקה, יאוש, פחד, פטאליזם חיפאי, געגועים לאהובתי (מי שצריך לדעת יודע).

מקווה שמתישהו יותר דברים ישתנו לטובתי, שהגלגל התעסוקתי הזה שיושב לי כמו עצם בגרון (וקשור לעיר השכחה החיפאית בקשר קונספירטיבי קמאי) יתהפך

והרולטה תהפוך לרולטה מנצנצת בלאס וגאס ולא רולטה רוסית בכביש חשוך (ברמת הדימוי בלבד).

רק אומר שיום רודף יום כבר מיום שני ואני בקושי ישן,

כרגע אוברדראפט השינה נושף בעורפי בפראות שאני מעדיף שאהובתי תנשוף בה ולא השינה הממורמרת שלי.