מריונטות מביטות בי בחדר הלבשה ריק

פרלמוטר הטיחה כאן אשמה

ואני לא מצליח להפטיר נשימה

אלך לי אל שירותי הקופאית

אנגב את ישבנה במעט חמלה חיפאית

ולא יקשיבו לי עוד בכיכר התיאטרון הריקה

היה פיגוע

כך יעידו טרנזיסטורי המצוקה

משאית ברסלבים לא תעבור בטראנס מצויץ

שאון הכרך הזה לא ינסר את האוזן כחצץ

ורק שיר נשמה ישן

יצליח להבליח מבעד לעדר המאמינים העיוור

ולגרום לי להזכר

שיני בנים

הוא יצליח עוד תראה

לחשתי בערמה

בני הבכור עלה כיתה

היה זה חודש תשרי

וכל מועדוני העיר המו חשיש מזוקק

ואני האב הטרי

מיהרתי עם בני אל הגימנסיה

שם נתנו לו עיטורי עוז תכלכלים

והוא עלה כיתה

לא כמו כל המסוממים

הוא יבנה ארץ נהדרת

עד שאמא תהיה בת תשעים

בני הבכור הוא גאוות המשפחה

לא לשווא חסכתי גרוש לגרוש

והבן הצעיר

הס מלהזכיר

עמוק באדמה

אין טיפה של אמונה במשאבת הלב

רק לשאוב ולשאוב

עד שהדם יהפוך למים עכורים

הישר מהביוב של תל אביב

ואז לא תקראו לי משוגע

תהיו כמו הירקון בגאות רקובה

אין טיפה של קרדיט

במנהרות בנק התקווה

והתשלום האחרון כבר נשלח לתיבה

אך אל צער

אני אשרוד למרות הכל

ואדבר כאפיפיור במרפסתו

ישר לרשמקול.

ברחוב הירקון נח לו פקק

אני בערבות הגשם המשפריצות

אעבור את ים סוף כדי להגיע לאלנבי

כמה קסום תהיה גנרל אלנבי!

מנדטורי ואמיץ לב

מהים לתחנה מרכזית בלי לקלל

בלי ליבב

ברחוב הירקון נח לו מקק

שוכב על ענף בוקיצה סחוף

מנסה לחתור לשווא אל חוף המבטחים

ואפילו בדיזנגוף הפיקו כבר לקחים

המתחם מת

הלכו המעצבים

הבה נשאיר את רחוב הירקון

לצבים.

תשפוכת של חרטות

על מיטתי הזכה

ואת ממלאכי השרת התוהים

למה אבוי איכה ואם

תרעומת של ספינכסים שאיבדו את דרכם

את חתול קרקל ערמומי ומיוחם

וכל אותן יללות ליד הפסל של תות אנך אמון

לא יזכו אותך באשראם של חיוכים

וגם מלאך שרת יכול להפוך לבוגדן בביטוח ישיר

גררי אותי אל הגרמופון הקטן שלך

אפתח את כפתורי שממונך

עשי בי מה שעשית בהוא

והוא יוכל לספר לי על ההוא וההיא וההם

והגרמופון הולך ומאבד את שימעתו המופלא

מערכת סאונד קטנה שלי

כמה אוהב אותך?

עד בלי די.

וכך נחיה בין תקליט לתקליט

מלקקי ויניל ומשפשפי זכוכית

ואת לא תרצי לראות מעבר למיטה

אולי יש כאן יותר מרק פליטה

מסיבת פיג'מות

כולם מוזמנים

אפילו שמעון פרס

מסיבת פיגמות

אל תהיה לי פוריטני

ודי כבר אם אוהבת רק אותך

אני אישה משוחררת

ואל תגיד לי די אני עצוב

אל תאלף הסוררת

מסיבת פיגמות על גופתך המתה

ואתה די סקסי כנקניק על אנקול

ואף תקפוץ ממגדלות הרגרסיה

אלבש את פיגמתי

אגרוב את גרבי

ואלך לישון עם כולם

אפילו עם שמעון פרס

גרונות ניחרים זועקים באפלה

גם את אוהבת וופלה

עורבי הגהינום מכרסמים חטיף

עד עלות השחר מעל מלונות טנריף

אם לא היית כה יקרה לאותם אוליגרכים זוללי ממתקים

כבר היו מחדירים אותך בוריד כדלקת פרקים

ולא לא אלך מכאן גם אם תפרכסי בחוסר אונים

אני שווה יותר מגללי העפרונים.

שמש בגבעון דום

וירח בעמק איילון

אתמול הדלקתי בשוגג את הקניון

ועכשיו כולם שחורים כמו המטבח של פיצה האט

תובעים אותי לדין

על וונדליזם מושחת

ואני צוחק על כולם צחוק גדול

חובט בהם בגזר

עד שהכסף יאזול

אולי השמש יוקדת

והקרינה לא תורמת

אך  את נקמתי נקמתי

קופת הצדק שבה ורושמת

וכל נשיפה ניצתה בו  אש התרעלה

והיא  התרעמתה כשוק הכרמל בשקיקת יום שישי

הוא פיצח את הפיסטוק הכי קשה

כל טרומבון שרטט היה כאב אמיתי

היא רק הוסיפה אותו לאוריה החיתי

והלכה להתפרקד על האמבט המוזהב

כל זמזום חרישי היה יכול להרקיד כאן פילים

היא אהבה אותו לרגע

הוא הכביר כרגיל במילים

ובסופו של היום הוא מאזין לצדפים רוחשים

לאורך  מסעדות הטיילת

נותרה רק עריריות המגשים.