האימה ניכרת בפני
זכרונות מהבהבים
ואת משנה תנוחה
לרגל מותם המיוחל של הקרובים
אם לטוב תקווי
ולרע תמשמשי
אותי רק זכרי
את הלחם אכלי
את היין שתי
מה תאמרי?
אפלח את פנייך
כתפוז בוער
ולא תהיי לי בשידור חוזר
האימה תשוב
עימה הזכרונות
התנוחה תייחל לשכב על הבטן
הדודה תבוא
ברדיו תשדר היחצנית
את הזכרון העצוב
כמה עלוב
ריחה של הבגידה הוא ריח מוכר
טעם מריר
סדין מוכתם
ואת מלאה דיבורים יפים כאביב מוקדם בהינץ תפרחת את מתעוררת התעוררות ספקטורמיאלית
הים הוא אותו ים
והסתם הוא אותו סתם.
פלייה קצר
שמלתך מתפנפת
נלך לתיאטרון קסום
את תשעני על המעקה
תתעופפי בחוטים בלתי נראים
אל פודיומי המאדים
האביזרים יסתדרו מעצמם מתחת לקוליסה
את ארנב שמן
אני עליסה
רקוויאם ארוך
כל הרקדניות מסתדרות בחומת ברלין
מנסים להנדס לי את הרגליים בכוריאוגרפיה פירואטית
וכתובת אדומה על המראה בחדר ההלבשה
פשוט צוחקת וצוחקת וצוחקת
בפניי הלבנים כאיפור הגוויה.
ועוד פעם צוחקת.
כולם אומרים עלי כל מיני דברים
ואני מאמין
לחיות אין טעם
רק הם אומרים
אני שותק
בפעם הראשונה בחיי
עומד בפינת הרחוב
שותק
והם אומרים
ואני דברים
את מלאה טעם
והם כולם
המון זועם נושא לפידים
משקרים משקרים
ואין לי טעם
אל תאכלו אותי קניבלים
אני שותק
בפעם השניה בחיי
בבית השני של השיר
בבלוק השלישי מימין
זקנה חוצה אותי לשניים
ואין לי טעם
רק זקנה אחת
והמון עיוור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
