זמן ללכת |
| 11/2005
טוק טוק טוק
בעיות שינה טורדות את מנוחתי בימים טרופים אלו
החמסין נוקש על דלתם של הורי ועייפות בתיקו האביך
ואני עידו קטן פרשתי כנף והלכתי לישון מתחת לעץ הקוקוס הגדול שלא נמצא בחצר
ולמה לא?
זאת חצר משותפת ל200 אלף שכנים
לפחות כשהייתי קטן הייתי משתין על עץ והזקנה ממול היתה צועקת עלי,
עכשיו אפילו אין לי את התענוג הזה.
אז אני עדיין ישן יותר מדי כשלא צריך ופחות מדי כשצריך
מה הגוף שלי מנסה לומר לי?
אינטרנט טוב, בוקר רע?
בחיפה לא ישנים- בשביל זה יש חיפאים
כשהאינטרנט זורם כמים הזית שותה לחיים
בואו נחשוב ביחד על סלוגנים, נשלח לערוץ הילדים
ונזכה בבובת וודו של אפרת רייטן.
אני חש בהתאוששות קלה במישור החברתי
כל כך קלה שהיא מזכירה לי משק כנפיו של אטום
(בהנחה שאטומים הם זבובים)
אני עובד קצת פחות שעות לאחרונה ואכן מורגשת הקלה
זאת עבודה שאסור להיות בה חולים למשל כי זאת שאמורה להחליף אותך היא בן אדם עסוק מדי ולאף אחד אין זין אלייך כשאתה חולה.
מסקנה: עדיף לעבוד פחות ולהשחק פחות ואז לא להיות חולה ולא לריב עם כולם
מה גם שאני דואג לריב עם כולם גם כשאין על מה
בסך הכל אני אוהב את העבודה
אמנם זאת עוד עבודה שמזכירה לי שאני עדיין לא חי מהאמנות שלי
ואל תתחילו עם כל החרא של : אף אחד עלי אדמות לא חי מהאמנות שלו ותפסיק עם האשליות הילדותיות
אני לא אפסיק עם האשליות הילדותיות
האשליות הילדותיות הן אני לטוב ולרע
מתוך האשליות אני כותב ומשחק ומופיע ומארגן ומוציא לאור וממחיז ומקריא ומנחה
האשליות הן הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים
יותר מכל מערכת יחסים כושלת או נסיון עיוור לקשר
האשליות האלה הן התרבות שלנו
אני לא מאמין בללכת לעבודה וליצור אחרי העבודה
אני נאלץ לחיות כך ( בין היתר היות ואני לא רוצה להיות בחיפה)
מצד אחד נכון שאני מסוגל לחיות כך כל חיי
מצד שני לעולם לא אוותר.
חוץ מזה
תגידו
כשאני מעלה פוסט עם אלף שירים אתם אומרים לעצמכם
"שוב עידו מלאה אותנו בצורה שאנחנו לא אוהבים
או שאתם סתם מוחקים את המייל באפתיה של שועלי ישרא עשויים ללא חת?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
